קבלן רשום

כל קבלן מחויב להציג רישום אצל רשם הקבלנים לפני תחילת עבודתו
* אך מה באמת קורה בפועל? מהי משמעות החוק והאם הוא בכלל מיושם?

מאת: עו״ד מלי ישראל

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות חוקק ב-1969 ומאז תוקן מספר פעמים.
תיקונים אלו לא שינו באופן משמעותי את תנאי הרישום ולא תרמו לרמת הקבלנים ולהסדרת הכשרה מתאימה לעוסקים במקצוע.

ברוב המקרים לא הביאה החקיקה לשינויי כלשהו בטיב עבודות הבנייה בארץ,
לא גרמה שינוי מהותי ביחס הציבור כלפי הקבלנים והציבור ממשיך להתייחס בחוסר אימון וחשדנות כלפיהם.
ואולם, אין כמעט גוף בארץ, ציבורי או ממשלתי, עסקי או אפילו פרטי, שאינו דורש את תעודת הקבלן הרשום,
במסגרת רשימת דרישות שהוא מציב בפני מתמודדים לביצוע עבודה.

כיום רשומים בפנקס הקבלנים למעלה מ-1,100 קבלנים,
רובם אינם עוסקים בפועל בביצוע עבודות הנדסה בנאיות – חלקם רשומים בכפילות, שיוצרת בלבול בקרב הציבור.

למרות הדרישה להציג רישיון קבלן לפני ההתקשרות, אין הקפדה על ביצוע של קבלן רשום.
הבדיקה נעשית בשלב המכרז ולא במהלך הביצוע העבודות בשטח.
בפועל, עבודות רבות מתבצעות ע”י קבלנים שרשומים תחת שם של קבלן רשום ורבים מקבלני משנה אינם רשומים.

מטרות חוק רישום קבלנים

מטרתו העיקרית של חוק רישום קבלנים היא פיקוח אחר עבודות הנדסה בנאיות,
באופן בו עבודות הנדסה ובינוי בהיקף כספי מסוים,
יבוצעו ע”י מי שזכאי להירשם בפנקס הקבלנים ועומד בהוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות.

במילים אחרות, מטרת החוק היא להבטיח כי לקבלנים המבקשים לבצע עבודות קבלנות –
יהיו הניסיון, הידע, היכולת הכספית והציוד הדרושים לביצוע העבודות שהם מבקשים לבצע.

כך, בדברי ההסבר של סעיף 6 לחוק, צוין כי: “הוראה זו באה להבטיח את קיום המטרה שלה נועד החוק,
והיא שאך ורק קבלנים הממלאים אחרי תנאים מסוימים יוכלו לבצע עבודות”.

בית המשפט דן בהרחבה במטרתו של חוק רישום קבלנים וישנם לא מעט החלטות וקביעות בנושא.

לדוגמא, בעניין “קריסת גשר המכביה” נאמר בפסק הדין: “מטרת חוק רישום קבלנים הייתה למנוע ביצוע בלתי תקין של מבנים,
בשל חוסר מיומנות, כפי שנאמר בהצעת חוק רישום קבלנים, תשכ”ט 1969- (ה”ח תשכ”ט, עמ’ 254).

בעת הדיון בחוק בכנסת אמר שר השיכון דאז, ח”כ מ’ בנטוב (ד”כ 55, 3167):
“לא יעלה על הדעת שירשו לאדם שאיננו מוסמך להיות מנתח – לנתח מישהו. הוא הדין לגבי דירות”.

האם מטרות החוק מושגות?

האם המטרה המוצהרת של החקיקה, כפי שהיא מוצגת בפסקי הדין ובחוות דעת ובהסברים לדברי החקיקה,
אומנם הושגה או מושגת בפועל?
האם רשם הקבלנים והגופים השותפים לביצוע ויישום החוק לרישום קבלנים, ערים לחשיבות הרישום בפנקס?
והאם, מלבד להחמיר בדרישות ולקבוע כללים חדשות לבקרים –
לעיתים כללים בלתי אפשריים לאלה המבקשים לעסוק בתחום –
האם הם עושים דבר מה במטרה להכשיר את דור ההמשך,
ללמד את המקצוע ולאכוף אותו בצורה יעילה?

נראה, כי בכל הקשור לרישום קבלנים בשנים האחרונות עבר תהליך קבלת ההחלטות האחרונות שינוי
– ויש הטוענים כי הוא הפך להיות לא שיטתי,
מלווה בחוסר נגישות ונגוע בחוסר שקיפות בכל הקשור לכללי הרישום ולהתנהלות הרשות. זאת,
על רקע שינויים בהוראות החוק ללא חקיקה מסודרת, עד כדי סגירת דלתות בפני המבקשים להיכנס בשערי פנקס הקבלנים.

התחושה שקיימת בציבור הקבלנים הבלתי רשומים וגם בקרב אלה הרשומים הפונים לרשות,
שההחלטות מתקבלות ללא התחשבות מינימלית בגורמי מקרו המשפיעים על התנהלותם, על עיסוקם,
על פרנסתם וללא שום התחשבות בעתידם המקצועי,
בחינוכם לעתיד וגם ללא כל התחשבות בסביבה הכלכלית שבה הם פועלים.

לכן, חשוב לפעול לשינויים בתפיסה הקיימת כיום בנשרד רשם הקבלנים והגופים המלווים אותו בעבודתו,
כדי להבטיח שינוי מהותי, תוך שימת דגש מיוחד על ההכשרות המקצועיות,
כדי לעמוד בייעדי החוק ובמטרותיו המוצהרות.