הגשה להיתר בניה

במדינת ישראל ע”פ החוק אין להתחיל תהליך בנייה ללא קבלת היתר
ומי שמתעלם מכך מסתכן בעבירה פלילית וקבלת צו הריסה למבנה שהוקם.
קבלת ההיתר מהווה למעשה “אור ירוק” להתחיל בתהליך הבנייה ויש להגיש בקשה מסודרת לשם קבלתו.
להלן השלבים השונים שתצטרכו לעבור עד לקבלת אותו היתר בנייה מיוחל.

הגשת מסמך הבקשה

את הבקשה לקבלת היתר בנייה מנסחים כאשר התוכנית האדריכלית להקמת המבנה כבר  מוכנה,
קיים כתוב כמויות בנייה ונעשה חישוב לגבי פסולת הבניין העתידית.
הסמכות האחראית על הכנת מסמך הבקשה להיתר יכולה להיות האדריכל, מהנדס בניין מדופלם או הנדסאי בניין.
על הבקשה לכלול גם הקלות (ר’ בהמשך),
שכלולות בתוכנית האדריכלית אך אינן מאושרות באופן אוטומטי משום הגבלות התב”ע של הרשות.
אל הבקשה יש לצרף גם את חוזה המכר או העברת הבעלות על השטח ונסח טאבו מעודכן.

בדיקת הרשות

הרשות המקומית שמקבלת את הבקשה בודקת ראשית כל האם כל המסמכים הוגשו בצורה תקינה,
ברורה ומובנת עם החתימות הנדרשות של אנשי המקצוע. במידה ולא כך הדבר,
הבקשה אינה עולה לדיון ומועברת לשולח לשם תיקון. כאשר הבקשה תקינה מבחינה מבנית,
הרי שהיא עוברת לדיון במשרד מהנדס העיר, שבודק את תקינותה החוקית מבחינת אחוזי הבנייה,
השטח, אי חריגה מהמדידות וכל זאת בהשוואה לחישוב הכמויות שהופק בפועל.  

הרשות בשלב זה יכולה לשלול או לאשר את ההקלות שהתבקשו.

במידה והוועדה אינה מעבירה את הבקשה לשלב הבא,
יישלח מכתב שמנמק לשולח מה הבעיות שמחייבות תיקון לפני הגשה מחדש.

פרסום

רוב רובן של הבקשות לקבלת היתר בנייה כוללות כאמור סעיפי הקלות
(למשל, יותר מרפסות ממה שמותר, גובה בניין חורג, מספר חדרים גדול וכו’).

על מנת שהרשות המקומית תוכל לאשר את הבקשה, עליה לספק לשכנים הזדמנות להתנגד אליה.

שלב זה קרוי פרסום והוא כולל העמדת שלטים לגבי ההיתר ופרסום שלו בעיתונים.

רק לאחר הטיפול בהתנגדויות (מה שיכול לעכב את התהליך,
עם ביצוע שינויים כאלו ואחרים בתוכנית) מקבל מגיש הבקשה היתר בנייה עם תוקף ל- 3 שנים
וזאת רק לאחר ששולמו כל ההיטלים המיוחסים לבנייה (לרבות היטל השבחה) כחוק.