מהפכה בתכנון העירוני: שכבת מידע חדשה חושפת סודות הקרקע בישראל

המשרד להגנת הסביבה הוסיף לאחרונה שכבת מידע חדשה למפת הקרקעות הממשלתית,
צעד שעשוי להשפיע משמעותית על תהליכי התכנון והבנייה ברחבי הארץ,
כולל באזורים מתפתחים כמו שכונת הרקפות בבאר שבע.

שכבת המידע החדשה: כלי חיוני לתכנון עירוני

השכבה החדשה, המכונה “אזורי בדיקות קרקע לתכנון ובנייה”, הוספה לאתר המפות הממשלתי govmap.
מטרתה לסייע בזיהוי אזורים הדורשים בדיקות קרקע מעמיקות כחלק מהליכי תכנון ובנייה,
במיוחד באזורים שהיו בעבר או עדיין נמצאים בקרבת פעילות תעשייתית.

השכבה מציגה אזורי פעילות העלולים ליצור זיהום בקרקע ובגז קרקע, כגון מפעלים, תחנות דלק, מכבסות ניקוי יבש, מטמנות ועוד.
המידע נאסף ממקורות שונים, כולל המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, יחידות סביבתיות בעיריות והמרכז למיפוי ישראל.

מבט כללי על קרקעות בישראל

ישראל מתמודדת עם מספר אתגרים משמעותיים בתחום ניהול הקרקעות:

1. זיהום תעשייתי: שנים של פעילות תעשייתית הותירו אזורים נרחבים עם זיהום קרקע.
2. מחסור בקרקעות: הביקוש הגובר לדיור מוביל ללחץ לפיתוח אזורים שבעבר נחשבו לא מתאימים למגורים.
3. סכנת מי תהום: זיהום קרקע מאיים על איכות מי התהום, מקור מים חיוני במדינה.
4. אתגרי שיקום: שיקום קרקעות מזוהמות הוא תהליך יקר וממושך, המעכב פרויקטים רבים.
5. קונפליקט שימושים: התחרות בין שימושי קרקע שונים (חקלאות, מגורים, תעשייה) מחריפה עם הזמן.

פרויקט הרקפות: מקרה מבחן לתכנון מודע סביבתית

שכונת הרקפות בבאר שבע מהווה דוגמה לאופן שבו המידע החדש עשוי להשפיע על תכנון עירוני.
חלק משטח השכונה המתוכננת נמצא באזור שעשוי לדרוש בדיקות קרקע מעמיקות,
בעיקר בחלקים שבעבר היו סמוכים לאזורי תעשייה.

לאור המידע החדש, תכנון השכונה כולל מספר התאמות:

1. שינוי ייעודי קרקע: באזורים מסוימים מתוכננים יותר שטחים ירוקים ופחות מבני מגורים.
2. תכנון מערכת ניקוז מתקדמת: מתוכננת מערכת ניקוז הכוללת אגני השהייה וסינון טבעיים.
3. שימור טבע עירוני: חלקים מסוימים של השכונה מתוכננים להישמר כפארקים טבעיים.

חדשנות סביבתית בפרויקט הרקפות

הפרויקט בשכונת הרקפות מציג גישות חדשניות להתמודדות עם אתגרי הקרקע:

1. טיהור ביולוגי: נבחנות שיטות טיהור קרקע באמצעות צמחים, המשלבות את תהליך הטיהור בנוף העירוני.
2. ניטור רציף: נשקלת התקנת מערכת חיישנים בקרקע לניטור רציף של מצב הקרקע ומי התהום.
3. תכנון אדפטיבי: הפרויקט מציג גמישות תכנונית המאפשרת התאמות בהתאם לממצאי בדיקות הקרקע.

נוכל לציין שהעירייה מקדמת את פיתוח השכונה כחלק מתוכנית ההתחדשות העירונית של באר שבע,
תוך התחשבות בשיקולים סביבתיים ובמידע החדש מהמפה.

מידע חשוב נוסף שעלה במסגרת השכבת המידע החדשה נוגע לאזור מסומן בשטח שכונת רקפות המתוכננת.
שטח זה, שככל הנראה שימש בעבר כבסיס תחמושת, מסומן כאזור החשוד בזיהום עקב מצבורי תחמושת היסטוריים.
מידע זה הוא קריטי עבור מתמודדים במכרזים או זוכים בהם,
שכן הוא עשוי להשפיע משמעותית על תכנון הבנייה, עלויות הפיתוח, ואף על בטיחות התושבים העתידיים.
ייתכן שיידרשו בדיקות קרקע מקיפות וטיפול בזיהום לפני תחילת עבודות הבנייה באזור זה.

בנוסף, חפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור חשפו ממצאים מרתקים המעידים על היסטוריה עשירה של האזור.
בחפירה שנערכה בשנת 2018 בשטח המיועד לבנייה בשכונת רקפות,
נחשפו שרידים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הד’–הז’ לסה”נ).
הממצאים כוללים מבנה מגורים, מתקנים חקלאיים כגון גת ובורות מים, וכן שרידי כבשן.
ממצאים אלו מעידים על פעילות חקלאית ענפה באזור בתקופות אלו, ומוסיפים רובד היסטורי חשוב לתכנון העתידי של השכונה.
יתכן כי יהיה צורך לשלב חלק מהממצאים בתכנון העירוני החדש, או לפחות לתעד ולשמר אותם כחלק מהמורשת התרבותית של האזור.

סיכום ומבט לעתיד

השכבה החדשה במפת הקרקעות מהווה צעד לקראת תכנון עירוני מודע יותר לסביבה בישראל.
היא מדגישה את הצורך בגישה הוליסטית לפיתוח,
המתחשבת בהיסטוריה התעשייתית של הארץ ובצרכים הסביבתיים העכשוויים.

פרויקטים כמו שכונת הרקפות מדגימים כיצד שילוב של טכנולוגיה,
תכנון קפדני ומודעות סביבתית יכול לסייע ביצירת פתרונות המאזנים בין צרכי הפיתוח לבין שמירה על הסביבה.
עם זאת, האתגרים בתחום הקרקעות בישראל נותרים משמעותיים ודורשים תשומת לב מתמשכת ופתרונות יצירתיים.

הצטרפו לקבוצת הבניה של בונים מכל רחבי הארץ כדי להתייעץ ישירות בשטח