בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי רשות מקומית אינה יכולה להסתפק בדרישות תשלום שנשלחו למנוח, ועליה לשלוח דרישות גם ליורשים כדי לאפשר להם להגיש השגה. עם זאת, חובות שהפכו לחלוטים עוד בחיי המנוח לא ייפתחו מחדש באופן אוטומטי

בית המשפט המחוזי קבע כי רשות מקומית חייבת לשלוח דרישת תשלום ליורשים לפני גביית חוב ארנונה של מנוח, כדי לאפשר להם להגיש השגה.

פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בירושלים מחדד שאלה שמעסיקה יורשים, בעלי נכסים ורשויות מקומיות: האם עירייה או מועצה יכולה לגבות מיורשים חוב ארנונה של אדם שנפטר, רק משום ששלחה דרישות תשלום למנוח בעבר?

לפי פסק הדין, התשובה מורכבת. רשות מקומית אינה יכולה להסתפק בדרישות תשלום שנשלחו למנוח, כאשר היא מבקשת לגבות חובות שנוצרו או נדרשו לאחר פטירתו. עליה לשלוח דרישות תשלום גם ליורשים, כדי לאפשר להם לממש את זכותם להגיש השגה וערר.

עם זאת, בית המשפט הבהיר כי חובות שהפכו לחלוטים עוד בחיי המנוח אינם נפתחים מחדש באופן אוטומטי רק משום שהנישום נפטר והיורשים נכנסו לתמונה.

התביעה נגד המנוח תוקנה נגד תשעת היורשים

הפרשה החלה כאשר המועצה המקומית עמנואל הגישה תביעה כספית בסך של כ-31 אלף שקל בגין חיובי ארנונה, מים, ביוב ושמירה לשנים 2018-2024.

תחילה הגישה המועצה את התביעה נגד הנישום עצמו. בהמשך התברר לה כי הנתבע נפטר עוד בפברואר 2023. בעקבות זאת תיקנה המועצה את כתב התביעה והפנתה אותו נגד תשעת יורשיו החוקיים.

חלק מהיורשים פנו לבית המשפט וביקשו לבחון מי החזיק בפועל בנכס ומי אמור לשאת בחובות.

הערכאה הראשונה מחקה את התביעה

בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל מחק את התביעה על הסף. השופט קבע כי המועצה לא הראתה ששלחה ליורשים הודעות תשלום מפורטות לאחר פטירת המנוח.

לפי קביעת הערכאה הראשונה, בלי דרישת תשלום מסודרת ליורשים, שכוללת פירוט של זכותם להגיש השגה וערר ואת המועדים לכך, המועצה אינה יכולה לדלג ישירות למסלול אזרחי ולדרוש חוב חלוט.

כלומר, לפני שרשות מקומית תובעת יורשים, עליה לתת להם הזדמנות אמיתית להשתמש במסלול המנהלי שקבוע בחוק.

המחוזי: צריך להבחין בין תקופות החיוב

המועצה המקומית עמנואל ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים. הרכב השופטים עודד שחם, אברהם רובין ודוד גדעוני קיבל את הערעור באופן חלקי, אך שמר על העיקרון החשוב: יורשים זכאים לקבל דרישת תשלום ולמצות את זכות ההשגה כאשר החוב לא הפך לחלוט כדין.

המחוזי הבחין בין שתי תקופות חיוב.

לגבי השנים 2022-2024, נקבע כי המועצה לא הציגה דרישת תשלום שנשלחה למנוח או ליורשים. באזור יהודה ושומרון, מרוץ 90 הימים להגשת השגה מתחיל ביום קבלת הודעת התשלום. לכן, כל עוד לא הוכח שנשלחה דרישה, מרוץ ההשגה כלל לא התחיל.

בנסיבות האלה, המועצה אינה יכולה לטעון שמדובר בחוב חלוט.

חוב חלוט לא נפתח מחדש רק בגלל פטירה

לצד זאת, המחוזי לא קיבל את העמדה שלפיה כל חוב של מנוח נפתח מחדש לבחינת היורשים.

אם חוב ארנונה הפך לחלוט עוד בחיי המנוח, לאחר שנשלחו לו דרישות תשלום כדין והוא לא הגיש השגה במועד, היורשים לא מקבלים אוטומטית זכות חדשה לפתוח את החוב מהתחלה.

זו הבחנה משמעותית. בית המשפט לא ביטל את יכולת הרשות לגבות חובות קיימים, אלא דרש ממנה לפעול לפי הכללים כאשר היא מבקשת לחייב יורשים בחובות שלא הוסדרו או לא נדרשו כדין.

למה זה חשוב ליורשי דירות?

פסק הדין חשוב במיוחד במקרים של דירות שעוברות בירושה. פעמים רבות, לאחר פטירת בעל נכס, הדירה עומדת ריקה, עוברת בין בני משפחה, נמצאת בהליך ירושה או מתנהלים עליה סכסוכים בין יורשים.

בזמן הזה חיובי ארנונה, מים, ביוב ושמירה יכולים להמשיך להצטבר. הרשויות המקומיות מבקשות לגבות את החובות, אך היורשים לא תמיד יודעים מי המחזיק בנכס, מי אמור לשלם, האם החיוב נכון, והאם מגיעה הנחה או פטור.

פסק הדין מבהיר כי הרשות לא יכולה להתעלם מהיורשים ולפעול כאילו המנוח עדיין הכתובת היחידה. ברגע שהיא מבקשת להטיל עליהם אחריות, עליה לפנות אליהם בצורה מסודרת.

המשמעות לרשויות המקומיות

עבור עיריות ומועצות, פסק הדין הוא תמרור אזהרה. רשות שמבקשת לגבות חוב מיורשים צריכה לוודא שהיא שולחת להם דרישת תשלום מפורטת, מאפשרת להם להגיש השגה, ולא ממהרת לתביעה אזרחית לפני שמיצו את ההליך המנהלי.

הדבר חשוב במיוחד כאשר הרשות מגלה בדיעבד שהחייב המקורי נפטר. במקרה כזה, עליה לעדכן את זהות הנישומים הרלוונטיים, לבדוק מי מחזיק בנכס, ולשלוח דרישות תשלום כדין.

רשות שלא תפעל כך עלולה לגלות שהתביעה שלה תימחק או תוחזר לבחינה מחודשת.

המשמעות ליורשים

גם היורשים צריכים להבין את האחריות שלהם. פסק הדין אינו מעניק חסינות מחובות ארנונה. הוא רק קובע שהרשות צריכה לפעול בדרך תקינה ולאפשר השגה.

יורש שמקבל דרישת תשלום צריך לבדוק את התקופה, את סכום החוב, את זהות המחזיק בנכס, את מצב הרישום, את ההנחות האפשריות ואת השאלה האם החוב כבר הפך לחלוט בעבר.

אם קיימת מחלוקת, חשוב להגיש השגה במועד ולא להמתין לתביעה.

מים, ביוב ושמירה: לא בהכרח אותו מסלול

במקרה שנדון, היורשים טענו גם כי חיובי מים, ביוב ואגרת שמירה אינם כפופים בהכרח לאותם דינים החלים על ארנונה כללית. לכן, לדבריהם, היה מקום לבחון אותם בנפרד.

הנקודה הזו חשובה לכל מי שמקבל דרישת תשלום מרשות מקומית. לא כל רכיב בדרישה מתנהל באותו מסלול משפטי או מנהלי. לעיתים יש הבדל בין ארנונה, היטלים, אגרות, מים, ביוב ושמירה.

לכן, כאשר יורשים מקבלים דרישה מרשות מקומית, כדאי לבדוק כל רכיב בנפרד ולא להתייחס לכל הסכום כחוב אחד פשוט.

התיק חוזר לערכאה הראשונה

בסופו של דבר, המחוזי קיבל חלקית את ערעור המועצה. הוא לא סגר את הדלת בפני גביית חובות מיורשים, אך גם לא אפשר לרשות להתבסס על דרישות שנשלחו למנוח בלבד לגבי תקופות שבהן לא הוכח כי נשלחה דרישה כדין.

התיק הוחזר לערכאה הראשונה כדי לבחון את אחריות היורשים ואת החיובים הרלוונטיים בהתאם להבחנות שקבע המחוזי.

שאלות ותשובות על חוב ארנונה של מנוח

האם יורשים חייבים לשלם חוב ארנונה של מנוח?
ייתכן שכן, אך הדבר תלוי בנסיבות, בתקופת החוב, בזהות המחזיק בנכס ובהליכים שננקטו על ידי הרשות.

האם העירייה חייבת לשלוח דרישת תשלום ליורשים?
כן. כאשר הרשות מבקשת לחייב יורשים, עליה לשלוח להם דרישת תשלום כדי לאפשר להם להגיש השגה.

מה קורה אם דרישת התשלום נשלחה רק למנוח?
אם מדובר בחיובים שלא הפכו לחלוטים כדין, הרשות לא יכולה להסתפק בדרישה שנשלחה למנוח בלבד.

האם יורשים יכולים לפתוח מחדש חוב ישן של המנוח?
לא בהכרח. אם החוב הפך לחלוט עוד בחיי המנוח, הוא אינו נפתח מחדש אוטומטית.

מהו חוב חלוט?
חוב חלוט הוא חוב שהמועד להשיג עליו חלף, לאחר שנשלחה דרישה כדין ולא הוגשה השגה במועד.

מה כדאי ליורשים לעשות כשהם מקבלים דרישת ארנונה?
לבדוק מיד את תקופת החיוב, סכום החוב, זהות המחזיק בנכס, הזכאות להשגה והמסמכים שהרשות שלחה בעבר.

האם חיובי מים וביוב דומים לארנונה?
לא תמיד. חיובי מים, ביוב, שמירה והיטלים עשויים להיות כפופים לכללים שונים, ולכן חשוב לבדוק כל רכיב בנפרד.

פסק דין שמאזן בין גבייה לזכויות יורשים

פסק הדין של המחוזי בירושלים משרטט איזון חשוב. מצד אחד, הוא אינו מאפשר ליורשים למחוק חובות קיימים רק משום שהנישום נפטר. מצד שני, הוא קובע שרשות מקומית אינה יכולה לגבות חוב מיורשים בלי לתת להם הזדמנות אמיתית לבדוק את החיוב ולהשיג עליו.

עבור בעלי נכסים, יורשים ורשויות מקומיות, המסר ברור: חובות ארנונה אינם נעלמים עם הפטירה, אבל גם זכויות ההשגה אינן נעלמות.

The post העירייה דורשת חוב מהמנוח? פסק הדין שכל יורש דירה חייב להכיר appeared first on בילדאין.

המהלך הממשלתי החדש להרחבת הסיוע למשרתי המילואים מציב את שוק הדיור בפני שאלה רגישה במיוחד: האם תוכנית דירה בהנחה עדיין מיועדת לכלל מחוסרי הדיור בישראל, או שהיא הופכת בפועל למסלול כמעט ייעודי למשרתי מילואים?

צריך לומר זאת כבר בהתחלה: משרתי המילואים, ובמיוחד הלוחמים שנשאו בנטל מאז 7 באוקטובר, ראויים להטבות משמעותיות. המדינה חייבת להוקיר אותם לא רק במילים, אלא גם בהחלטות תקציביות, בקרקע, בדיור ובסיוע ממשי לבניית עתיד.

אבל לצד ההצדקה הערכית, קיימת בעיה נדל״נית פשוטה: אם המדינה לא מגדילה את מספר הדירות המוזלות, אלא רק משנה את חלוקת הזכאים, קבוצה אחת מרוויחה וקבוצה אחרת נדחקת החוצה.

זו בדיוק נקודת המחלוקת סביב המהלך החדש.

ממילואים למפתח: בשורה למשרתים, סימן שאלה לאחרים

בימים האחרונים הציגה הממשלה את מהלך ״ממילואים למפתח״, שמטרתו להרחיב את הסיוע למשרתי המילואים בתחום הדיור. לפי הפרסומים, המהלך כולל הגדלת העדיפות למילואימניקים בהגרלות דירה בהנחה, הקצאת מגרשים לבנייה עצמית והטבות נוספות שיכולות להגיע לשווי משמעותי.

על הנייר, מדובר במהלך חברתי וציוני. המדינה מעבירה מסר ברור: מי שעזב עבודה, משפחה ושגרה כדי לשרת במילואים, יקבל עדיפות אמיתית בדרך לבית.

אלא שכאן מתחילה הבעיה. דירה בהנחה אינה תוכנית עם מלאי בלתי מוגבל. כל דירה שניתנת לקבוצה אחת כבר אינה זמינה לקבוצה אחרת.

אם המדינה הייתה מוסיפה עשרות אלפי דירות מוזלות חדשות, הדיון היה אחר. אבל כאשר היצע הדירות נותר מוגבל, העדפה של 75% למשרתי מילואים משנה את מבנה התוכנית כולה.

משחק סכום אפס בשוק של מחסור

הביקורת המרכזית על המהלך אינה נגד המילואימניקים. היא נגד הדרך שבה המדינה מנהלת את המחסור.

כאשר מעלים את חלקם של משרתי המילואים בהגרלות, אך לא מגדילים בהתאם את מספר הדירות המוזלות, המדינה לא פותרת את משבר הדיור. היא רק מחליטה מי יעמוד קרוב יותר לדלת.

המשמעות היא שזוגות צעירים, משפחות חסרות דירה, גרושים, חד-הוריים, עולים חדשים ואזרחים שאינם משרתים במילואים עלולים למצוא את עצמם עם סיכוי נמוך בהרבה לזכות בדירה מוזלת.

כך תוכנית שנולדה כדי לעזור למחוסרי דיור רחבים הופכת בהדרגה לתוכנית ממוקדת זכאות.

המספר שמדליק נורה אדומה: 2% סיכוי

לפי החישוב שהוצג, בהגרלה האחרונה נרשמו 25,354 משרתי מילואים, ומתוכם זכו 4,734. אם במתכונת החדשה 75% מהדירות בהגרלות יוקצו למילואימניקים, המשמעות היא שרק רבע מהדירות יישארו לשאר ציבור מחוסרי הדיור.

בתרחיש שבו כ-2,000 דירות בלבד יישארו לכ-100 אלף מחוסרי דיור שאינם משרתים במילואים, הסיכוי שלהם לזכות עומד על כ-2% בלבד.

זהו נתון דרמטי. הוא לא אומר שמשרתי מילואים לא צריכים לקבל עדיפות. הוא כן אומר שהמדינה יצרה בעיה חדשה: ציבור רחב של חסרי דירה עלול להישאר כמעט בלי מסלול ממשלתי רלוונטי.

דירה בהנחה כבר לא אותה תוכנית

תוכנית דירה בהנחה נועדה במקור להעניק לחסרי דיור אפשרות לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. לאורך השנים היא ספגה ביקורת רבה: מיקומים לא תמיד אטרקטיביים, פערים בין הגרלות, סיכויי זכייה נמוכים, תלות בהון עצמי וזמן המתנה ארוך.

אבל למרות הביקורת, היא עדיין הייתה אחד הכלים המרכזיים של המדינה לציבור שאין לו דירה.

כעת, כאשר חלק גדול מהדירות עובר לקבוצת זכאות מועדפת, עולה השאלה האם התוכנית משנה את ייעודה. במקום כלי רחב למחוסרי דיור, היא עלולה להפוך לכלי תגמול למילואימניקים.

התגמול מוצדק. שינוי הייעוד ללא תוכנית חלופית לציבור הרחב הוא הבעיה.

20 אלף פתרונות דיור, אבל האם יש כאן תוספת אמיתית?

לפי הפרסומים, הממשלה מדברת על כ-20 אלף פתרונות דיור למשרתי מילואים בשנתיים. המספר נשמע גדול, אבל צריך לפרק אותו.

חלק מהפתרונות מגיעים דרך דירות בהנחה. חלק אחר מגיע דרך מגרשים לבנייה עצמית. במתווה הוזכרו גם כ-4,000 מגרשים לבנייה צמודת קרקע.

אבל גם כאן עולה שאלה מעשית: האם משרתי המילואים ירצו ויוכלו לממש מגרשים בפריפריה, למשל בבית שאן, בטבריה או ביישובים מרוחקים אחרים, רק בגלל ההטבה?

קרקע מוזלת אינה בית. מי שזוכה במגרש צריך לממן פיתוח, תכנון, בנייה, מסים, אגרות, יועצים ומשכנתה. עבור משפחות צעירות, גם מגרש מוזל עלול להישאר יקר מדי אם אין יכולת אמיתית לבנות עליו.

ההטבה נכונה, אבל לא יכולה להיות כל המדיניות

המדינה צריכה לתגמל את משרתי המילואים. על זה קשה לחלוק. השאלה היא האם נכון לעשות זאת כמעט רק באמצעות דירה בהנחה, ובכך לצמצם עוד יותר את הסיכוי של יתר מחוסרי הדיור.

אפשר היה לבחור במודל מאוזן יותר: לפתוח מסלול ייעודי למילואימניקים, אך במקביל להוסיף הגרלות נפרדות לציבור הרחב. אפשר היה להעניק מענקים ישירים, סבסוד משכנתה, הטבות מס או מענקי פיתוח, בלי לצמצם באופן כה חד את מאגר הדירות המוזלות לשאר הציבור.

הבעיה אינה בהעדפה למילואימניקים. הבעיה היא היעדר תוכנית משלימה.

מי נשאר בחוץ?

בישראל חיים רבים שאינם משרתים במילואים, אך עדיין אינם בעלי דירה. חלקם צעירים שלא שירתו מסיבות רפואיות. חלקם נשים שלא נקראות למילואים. חלקם בני אוכלוסיות שאינן משתתפות במערך השירות. חלקם משפחות מעוטות יכולת. חלקם עובדים, משלמים מסים ומנסים לרכוש דירה ראשונה.

המדינה לא יכולה להתעלם מהציבור הזה. אם דירה בהנחה כבר לא נותנת לו סיכוי ממשי, צריך להציג לו מסלול אחר.

בלי זה, הממשלה מייצרת תחושת אי-צדק חדשה: לא משום שמילואימניקים מקבלים יותר, אלא משום שאחרים כמעט לא מקבלים כלום.

האם זוגות צעירים יוותרו על ההגרלות?

כאשר סיכויי הזכייה יורדים לרמה של אחוזים בודדים, חלק מהזוגות הצעירים עלולים להפסיק לראות בדירה בהנחה אפשרות אמיתית.

במצב כזה הם יעמדו בפני שלוש אפשרויות: להמשיך לגור בשכירות ולהתמודד עם עליות מחירים, לפנות לשוק החופשי במחירים גבוהים יותר, או להתרחק לאזורים שבהם המחירים עדיין נמוכים יחסית.

כל אחת מהאפשרויות האלה מגדילה את הלחץ על משקי הבית. שוק השכירות מתייקר. שוק הדירות החופשיות נותר יקר. והמעבר לפריפריה אינו מתאים לכל משפחה מבחינת עבודה, תחבורה, חינוך ותמיכה משפחתית.

משבר ההיצע לא נפתר

הנקודה החשובה ביותר היא זו: המהלך אינו מגדיל את היצע הדירות בישראל.

הוא עשוי לשפר משמעותית את מצבם של משרתי המילואים שיזכו. הוא עשוי לתקן עוול ערכי כלפי מי שנשאו בנטל. אבל הוא לא מוסיף מספיק דירות לשוק, לא מקצר תהליכי תכנון, לא פותר את בעיית הריבית, ולא מטפל במחסור בקרקע באזורי הביקוש.

לכן, מבחינת שוק הדיור הרחב, מדובר בחלוקה מחדש של הטבה קיימת יותר מאשר בפתרון למשבר.

מה המדינה צריכה לעשות עכשיו?

כדי שהמהלך לא יהפוך לפגיעה רחבה בציבור מחוסרי הדיור, הממשלה צריכה לייצר מסלול משלים.

אפשרות אחת היא להגדיל באופן משמעותי את מספר הדירות בהגרלות. אפשרות שנייה היא לפתוח הגרלות נפרדות לציבור שאינו משרת במילואים. אפשרות שלישית היא להחזיר כלים של סבסוד ישיר לרוכשי דירה ראשונה, בעיקר באזורי ביקוש ובערים שבהן פערי המחירים בלתי אפשריים.

בנוסף, המדינה חייבת להפסיק להתייחס להגרלות כתחליף למדיניות דיור כוללת. הגרלה אינה מדיניות. היא כלי חלוקה. אם אין מספיק דירות, גם ההגרלה ההוגנת ביותר לא תפתור את הבעיה.

שאלות ותשובות על דירה בהנחה והמילואימניקים

מהו השינוי המרכזי בתוכנית דירה בהנחה?
המדינה מבקשת להגדיל משמעותית את חלקם של משרתי המילואים בזכייה בדירות מוזלות, עד לכ-75% מהזוכים בהגרלות מסוימות.

האם ההטבה למילואימניקים מוצדקת?
כן. משרתי המילואים, ובמיוחד הלוחמים, ראויים להעדפה ולסיוע ממשי מהמדינה. השאלה היא כיצד עושים זאת בלי למחוק את הסיכוי של יתר מחוסרי הדיור.

למה מדברים על סיכוי של 2% בלבד?
לפי החישוב שהוצג, אם רק כ-2,000 דירות יישארו לכ-100 אלף מחוסרי דיור שאינם מילואימניקים, הסיכוי שלהם לזכות יהיה כ-2%.

האם המהלך מגדיל את היצע הדירות?
לא באופן מספק. הוא בעיקר משנה את חלוקת הדירות המוזלות בין קבוצות הזכאים.

מה הבעיה עם הקצאת מגרשים למילואימניקים?
מגרש מוזל אינו בהכרח פתרון דיור מלא. הזוכה עדיין צריך לממן פיתוח, תכנון, בנייה, מסים, אגרות ועלויות מימון.

מה עלול לקרות למחוסרי דיור שאינם מילואימניקים?
חלקם עלולים לוותר על ההגרלות, להישאר בשכירות או לפנות לשוק החופשי, שבו המחירים גבוהים יותר.

מה הפתרון האפשרי?
המדינה צריכה להוסיף דירות מוזלות, לפתוח מסלולים מקבילים לציבור הרחב ולייצר מדיניות דיור שאינה נשענת רק על הגרלות.

הטבה מוצדקת, אבל לא במקום פתרון

המהלך למען משרתי המילואים הוא נכון מבחינה ערכית. מדינה שמבקשת מאזרחיה לשרת חודשים ארוכים חייבת לעמוד לצדם גם ביום שאחרי.

אבל אסור להציג את המהלך הזה כפתרון למשבר הדיור. הוא לא מגדיל מספיק את ההיצע, לא מוריד מחירים ולא נותן מענה לכלל מחוסרי הדיור.

אם המדינה רוצה לתגמל מילואימניקים, היא צריכה לעשות זאת. אבל אם היא רוצה לפתור את משבר הדיור, היא חייבת להוסיף דירות, להרחיב מסלולים ולבנות תוכנית חלופית גם למי שלא נמצא תחת ההגדרה החדשה.

אחרת, דירה בהנחה תהפוך מתוכנית לאומית למחוסרי דיור לתוכנית עם סיכוי כמעט אפסי עבור רובם.

The post המספר שמטלטל את דירה בהנחה: למה לרוב הזוגות הצעירים כמעט אין סיכוי לזכות appeared first on בילדאין.

שוק הדיור הישראלי שוב שולח מסר כפול. מצד אחד, היקף העסקאות מתחיל להתאושש, מבצעי המימון האגרסיביים מצטמצמים בהדרגה והתחושה היא שהשוק מנסה לחזור למסלול. מצד שני, סקירת משרד האוצר מצביעה על תופעה מדאיגה יותר: עלייה חדה בביטולי עסקאות, סימן אזהרה שמעלה שאלות קשות על הדרך שבה התנהל השוק בשנתיים האחרונות.

המספר שתפס את תשומת הלב הוא זינוק של 41% במספר ביטולי העסקאות. אמנם מדובר עדיין בהיקפים שאינם מטלטלים לבדם את כל השוק, אך הכיוון ברור: יותר רוכשים מתקשים להשלים את הרכישה, יותר עסקאות נופלות בדרך, ויותר גורמים בענף מבינים שהחגיגה של מודלי מימון אגרסיביים עלולה להסתיים עם חשבון כבד.

מבצעי 90/10: פתרון שיווקי שהפך לסיכון שוק

מבצעי 90/10 נולדו מתוך הצורך של קבלנים לשמור על קצב מכירות גם בסביבת ריבית גבוהה ובשוק מהוסס. המודל היה פשוט: הרוכש משלם מקדמה נמוכה יחסית במועד החתימה, ואת עיקר הסכום דוחה לשלב מאוחר יותר, לרוב סמוך לאכלוס.

על הנייר זו נראתה עסקה נוחה: הקבלן שומר על תזרים מכירות, והרוכש ״קונה זמן״ ומקווה שבעתיד יוכל להשלים את המימון. בפועל, לא מעט עסקאות כאלה נשענו על הנחות אופטימיות מדי: שהריבית תרד מהר, שהבנקים יאשרו משכנתאות בתנאים נוחים, וששווי הנכס יעלה כך שהקונה ירוויח בדרך.

אבל כשהריבית נשארה גבוהה, עלויות המחיה לחצו, והבנקים בחנו מחדש את יכולת ההחזר — חלק מהרוכשים גילו שהעסקה שחתמו עליה כבר לא מתאימה ליכולת הכלכלית שלהם.

גל הביטולים לא נולד בחלל ריק

צריך לומר ביושר: העלייה בביטולים אינה הפתעה. שוק הדיור של 2024–2026 שונה מאוד מהשוק של 2021. אז פעל המשק בסביבת ריבית אפסית, משכנתאות זולות ואופטימיות צרכנית גבוהה. היום המציאות הפוכה: ריבית יקרה, מלחמה, אי־ודאות כלכלית ולחץ גובר על משקי הבית.

לכן עצם הגידול בביטולים אינו עדות אוטומטית לקריסה. הוא משקף שוק שפועל בתנאים מסוכנים יותר מלכתחילה. ועדיין, הנתון הזה חשוב משום שהוא חושף עד כמה חלק מהעסקאות שנחתמו בשנתיים האחרונות היו רגישות מדי לשינויים במימון וביכולת ההחזר.

הבנקים והפיקוח לא יכולים להישאר מחוץ לתמונה

אחד הדיונים המרכזיים שעולים מהנתונים הוא שאלת האחריות. קל להפנות אצבע לקבלנים, אך חלק מהאחריות מונח גם אצל המערכת הבנקאית והפיקוח עליה.

הבנקים אמורים לבצע חיתום, לבדוק יכולת החזר ולהעריך סיכון. אם רוכשים רבים לא מצליחים להשלים עסקאות, המשמעות היא שהשוק איפשר לאורך זמן רמת סיכון גבוהה מדי. גם אם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים פעלו בהמשך כדי לצמצם את תופעת מבצעי המימון, הביקורת ברורה: ההתערבות הגיעה מאוחר מדי.

בפועל, במשך תקופה ארוכה מדי התנהלו עסקאות שבהן הקונים נשענו על מימון עתידי לא ודאי. כשזה עובד — כולם מרוצים. כשזה נתקע — כל השרשרת נפגעת.

גם לקבלנים אין אינטרס בביטולים

לרגע נדמה כאילו ביטול עסקה פוגע רק ברוכש, אך האמת רחבה יותר. גם הקבלן נפגע. דירה שבוטלה נשארת זמן רב יותר על המדף, התזרים נפגע, המימון מתייקר והיחסים מול הבנקים המלווים נעשים מורכבים יותר.

כאשר לקוח מבטל עסקה, החברה לא רק מאבדת מכירה. היא גם נדרשת לנהל מחדש את השיווק, לשאת בעלויות מימון ולהחזיר חלק מהכספים ששולמו, בהתאם להסכם. במציאות של ריבית גבוהה, כל עיכוב כזה עולה כסף אמיתי.

לכן יותר ויותר גורמים בענף מבינים שמבצעי 90/10 אולי עזרו לעבור תקופה קשה, אך הם גם יצרו פצצה מתקתקת. במילים אחרות: לא כל עסקה שנחתמה באמת הייתה עסקה בריאה.

דירה בהנחה משנה כיוון – ופחות נגישה לציבור הרחב

במקביל לדיון על שוק המימון, עולה גם סוגיית תוכנית דירה בהנחה. בפועל, התוכנית הולכת ומתמקדת בציבור המשרת, ובעיקר במילואימניקים ולוחמים, על חשבון ציבור רחב יותר של מחוסרי דיור.

המדינה בחרה לתת עדיפות רחבה למשרתי המילואים, וזו החלטה שיש לה הצדקה ציבורית וערכית. אך בשוק שבו היצע הדירות המוזלות מוגבל, המשמעות ברורה: חלק גדול מהציבור שאינו נמנה עם הקבוצות המועדפות מתקשה יותר לזכות בדירה.

המשמעות המעשית היא שבמקום תוכנית רחבה למחוסרי דיור, דירה בהנחה הופכת בהדרגה למסלול מוטה־זכאות. זהו שינוי בעל משמעות עמוקה, משום שהוא לא באמת פותר את שורש הבעיה — מחירי הדיור הגבוהים והקושי של משקי בית רבים להיכנס לשוק.

ובינתיים, המחירים שוב מטפסים

למרות שיח החשש והזהירות, מחירי הדירות לא מראים קריסה. להפך. מדד מחירי הדירות מצביע על עלייה של 0.9% במחירי הדירות החדשות. העלייה הזו אמנם אינה דרמטית, אך היא שולחת מסר ברור: גם כאשר קיימים לחצים בשוק, המחירים לא בהכרח יורדים.

הסיבה לכך כפולה. ראשית, חלק מהירידות או ההאטה שנרשמו בתקופה הקודמת כבר התגלמו, ולכן השוק מבצע תיקון. שנית, הורדת הריבית וההתאוששות המסוימת בעסקאות מחזירות חלק מהרוכשים לשוק.

כך מתקבלת תמונה מורכבת: יותר ביטולים, יותר סיכון, אבל גם עליית מחירים והתייצבות יחסית בפעילות. כלומר, השוק לא קורס — הוא פשוט פועל בתנאי סיכון גבוהים יותר.

מה צריך לקרות עכשיו?

המסר המרכזי שעולה מהנתונים הוא שהשוק זקוק למשמעת מימונית ברורה יותר. עסקאות חייבות להתבסס על יכולת החזר אמיתית, לא על תקווה. רגולטורים צריכים להדק את הכללים בזמן, לא בדיעבד. קבלנים צריכים להעדיף מכירה בריאה על פני מכירה מהירה. ורוכשים צריכים להבין ש״להיכנס לדירה״ בלי ודאות מימונית מלאה, זו עלולה להיות טעות יקרה.

אם השוק לא ילמד את הלקח עכשיו, גל הביטולים של 2026 עלול להפוך לבעיה עמוקה יותר ב-2027 וב-2028.

שאלות ותשובות: גל הביטולים ומבצעי 90/10

מהו מבצע 90/10?
זהו מודל מימון שבו הרוכש משלם מקדמה נמוכה יחסית בעת החתימה, ואת רוב התמורה רק בשלב מאוחר יותר, בדרך כלל סמוך למסירה.

למה מבצעי 90/10 נחשבים מסוכנים?
כי הם דוחים את המבחן האמיתי של יכולת המימון. אם התנאים הכלכליים משתנים, הרוכש עלול לגלות מאוחר מדי שהוא לא מסוגל להשלים את העסקה.

מה המשמעות של זינוק של 41% בביטולי העסקאות?
המשמעות היא שיותר רוכשים לא מצליחים להשלים רכישת דירה, דבר שמעיד על עלייה ברמת הסיכון בשוק.

האם רק הרוכשים נפגעים מביטולי עסקאות?
לא. גם הקבלנים נפגעים מהפסד מכירות, פגיעה בתזרים, עלויות מימון ועלייה ברגישות מצד הבנקים.

מה קורה לתוכנית דירה בהנחה?
התוכנית הופכת בהדרגה לממוקדת יותר במילואימניקים ובקבוצות מועדפות, ולכן פחות נגישה לציבור הרחב של מחוסרי הדיור.

האם מחירי הדירות יורדים?
לפי הנתונים האחרונים, דווקא לא. מחירי הדירות החדשות עלו ב-0.9%.

השורה התחתונה בלי סיסמאות

שוק הדיור לא נמצא בקריסה, אבל הוא בהחלט פועל על קצה העצבים. העלייה בביטולי העסקאות, השימוש האגרסיבי במבצעי 90/10 והקושי של רוכשים להשלים מימון – כל אלה מצביעים על סדק אמיתי במודל שפעל כאן בשנים האחרונות.

מי שמחפש עכשיו תשובה פשוטה לשאלה אם לקנות דירה או להמתין, לא יקבל אותה. אבל דבר אחד כבר ברור: עידן העסקאות הקלות נגמר, ומי שלא בודק לעומק את יכולת המימון שלו – עלול לגלות את זה מאוחר מדי.

The post גל הביטולים כבר כאן: הסדק החדש בשוק הדיור שמטריד גם את הקבלנים appeared first on בילדאין.

שוק הנדל״ן הישראלי מציג סימני התעוררות ברורים: לאחר ניכוי עונתיות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השני של 2026 מצביעים על עלייה חדה של כ-15% בסך עסקאות הנדל״ן.

הנתון הזה משנה את התמונה שעלתה מהפרסומים הראשוניים, שלא נוכו מהשפעות עונתיות. בעוד הנתונים הגולמיים הציגו תמונה מתונה יותר, הניתוח המנוכה מצביע על התאוששות ממשית בקצב העסקאות.

הזינוק הבולט ביותר נרשם במכירת דירות חדשות, שעלתה ב-35.8%. גם שוק דירות יד שנייה רשם עלייה, אך בקצב מתון יותר.

הדירות החדשות חוזרות לזוז

הנתון המרכזי הוא הזינוק במכירת דירות חדשות. לאחר תקופה ארוכה שבה יזמים וקבלנים התמודדו עם מלאי גבוה, ריבית גבוהה וקונים מהוססים, העלייה של 35.8% מאותתת על שינוי בהתנהגות השוק.

המשמעות אינה בהכרח חזרה מלאה לשוק רותח, אבל היא כן מצביעה על כך שרוכשים חוזרים לבדוק עסקאות, במיוחד בדירות חדשות שבהן היזמים מציעים לא פעם מבצעי מימון, פריסות תשלום והטבות מסחריות.

עבור הקבלנים, מדובר באוויר לנשימה. מכירות חדשות משפרות תזרים, מחזקות את הביטחון מול הבנקים ומאפשרות להמשיך לקדם פרויקטים.

המחירים לא יורדים: עלייה של 0.2% בשוק החופשי

לצד העלייה בעסקאות, מחירי הדירות בשוק החופשי עלו ב-0.2%.

זהו נתון מתון, אך משמעותי. הוא מראה שגם בתקופה שבה מלאי הדירות החדשות עדיין גבוה, השוק לא מציג ירידת מחירים רחבה. במקום ירידות חדות, השוק נע בזהירות כלפי מעלה.

המשמעות עבור רוכשים ברורה: מי שחיכה לקריסת מחירים רוחבית עדיין לא קיבל אותה. מצד שני, העלייה המתונה מלמדת שהשוק לא חזר למרוץ המחירים של השנים החמות.

שוק השכירות ממשיך להתחמם

הנתון החריף ביותר מגיע דווקא משוק השכירות. לפי הנתונים, שוכרים חדשים התמודדו עם עלייה של 6.6% בדמי השכירות.

זהו נתון שממחיש את הלחץ בשוק. כאשר משקי בית מתקשים לרכוש דירה בגלל מחירי הדירות, הריבית וההון העצמי הנדרש, חלקם נשארים בשכירות זמן רב יותר. הביקוש לשכירות עולה, והמחירים מגיבים בהתאם.

עבור זוגות צעירים ומשפחות, מדובר בפגיעה ישירה בכיס. גם מי שלא קונה דירה מרגיש את שוק הנדל״ן דרך חוזה השכירות הבא.

מלאי גבוה: 26 חודשי היצע

למרות ההתאוששות בעסקאות, מלאי הדירות החדשות נותר גבוה ועומד על כ-26 חודשי היצע.

זהו נתון חשוב שמאזן את התמונה. מצד אחד, המכירות עולות. מצד שני, עדיין קיימת כמות גדולה של דירות חדשות שממתינות לרוכשים.

המשמעות היא שהקבלנים עדיין לא יצאו מהלחץ. הם מוכרים יותר, אבל הם ממשיכים להתמודד עם מלאי כבד, עלויות מימון גבוהות וצורך לשמר קצב מכירות יציב לאורך זמן.

תשומות הבנייה ממשיכות לעלות

גם צד העלויות אינו נרגע. מדד תשומות הבנייה עלה ב-3.7% בשנה האחרונה.

עבור יזמים וקבלנים, המשמעות היא המשך לחץ על עלויות הביצוע. גם אם הביקוש מתאושש, עלויות העבודה, החומרים, המימון והביצוע ממשיכות להשפיע על מחיר הדירה הסופי.

לכן קשה לצפות לירידת מחירים משמעותית כל עוד עלויות הבנייה ממשיכות לעלות.

מה המשמעות לשוק?

הנתונים מציגים שוק מורכב. מצד אחד, העסקאות חוזרות לעלות, במיוחד בדירות חדשות. מצד שני, מלאי הדירות עדיין גבוה, השכירות מתייקרת ותשומות הבנייה ממשיכות ללחוץ על הקבלנים.

עבור הרוכשים, זו תקופה שבה צריך לבדוק היטב כל עסקה. ייתכן שעדיין אפשר למצוא הטבות מצד יזמים, אבל חלון ההמתנה לירידת מחירים משמעותית נראה פחות ודאי.

עבור היזמים, הנתונים נותנים סיבה לאופטימיות זהירה. השוק לא קפוא, הרוכשים חוזרים, אבל התחרות על כל לקוח עדיין גבוהה.

שאלות ותשובות

מה קרה לעסקאות הנדל״ן ברבעון השני של 2026?
לאחר ניכוי עונתיות נרשמה עלייה של כ-15% בסך עסקאות הנדל״ן.

מה קרה למכירת דירות חדשות?
מכירת דירות חדשות זינקה ב-35.8%, הנתון הבולט ביותר בפרסום.

האם מחירי הדירות ירדו?
לא. מחירי הדירות בשוק החופשי עלו ב-0.2%.

מה קורה בשוק השכירות?
שוכרים חדשים התמודדו עם עלייה של 6.6% בדמי השכירות.

האם לקבלנים עדיין יש מלאי גבוה?
כן. מלאי הדירות החדשות עומד על כ-26 חודשי היצע.

מה קרה לתשומות הבנייה?
תשומות הבנייה עלו ב-3.7% בשנה האחרונה, מה שממשיך להכביד על עלויות הבנייה.

התאוששות זהירה, לא חגיגה

נתוני הלמ״ס לאחר ניכוי עונתיות מצביעים על שינוי כיוון בשוק הנדל״ן. העסקאות עולות, הדירות החדשות חוזרות להימכר בקצב גבוה יותר, והמחירים בשוק החופשי שוב מטפסים קלות.

אבל זו עדיין לא חזרה לשוק חופשי מלחצים. המלאי גבוה, השכירות מתייקרת ותשומות הבנייה ממשיכות לעלות.

לכן המסר המרכזי מהנתונים הוא לא שהמשבר נגמר, אלא שהשוק מתחיל לזוז מחדש. עבור הרוכשים, היזמים והמשקיעים, זו כבר סיבה לעקוב מקרוב אחרי החודשים הבאים.

The post המספרים שהפתיעו את שוק הנדל״ן: העסקאות קופצות, המחירים שוב עולים appeared first on בילדאין.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז ייחודי לשיווק 76 מגרשים לבנייה עצמית בלהבים, המיועד למשרתי מילואים בלבד. המכרז, מספר בש/162/2026, מציע זכויות חכירה ל-98 שנים, עם אפשרות להארכה ל-98 שנים נוספות, בשכונת פסגות-שרונים בלהבים.
מדובר באחד המכרזים המסקרנים שפורסמו בנגב בתקופה האחרונה. הוא לא פונה ליזמים, לא לחברות נדל״ן ולא למשקיעים מוסדיים. הוא פונה קודם כל לאנשים שנשאו בנטל: משרתי מילואים, ובהם גם לוחמים, עם עדיפות ברורה לחסרי דיור.
על פי חוברת המכרז, כל אחד מ-76 המגרשים מיועד ליחידת דיור אחת בבנייה צמודת קרקע. שטחי המגרשים נעים מכ-450 מ״ר ועד כ-657 מ״ר, והייעוד הוא מגורים א׳. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-2 בנובמבר 2026 בשעה 12:00.

לצפייה בחוברת המגרש לחצו כאן>>>

לא עוד מכרז רגיל: בשורה למשרתי המילואים

הייחוד הגדול של המכרז נמצא בזהות הזכאים. רמ״י מאפשרת להגיש הצעות רק למי שעומדים בהגדרת חייל מילואים פעיל או חייל מילואים לוחם. בנוסף, המכרז נותן קדימות למשרתי מילואים חסרי דיור.
זו לא רק הטבה נדל״נית. זהו מסר ציבורי ברור: מי שהתגייס, שירת, עזב עבודה, משפחה ושגרה, מקבל הזדמנות ממשית להקים בית באחד היישובים האיכותיים בנגב.

במציאות שבה מחירי הקרקע ביישובים מבוקשים הפכו עבור רבים לחלום רחוק, המכרז בלהבים מייצר חלון הזדמנות נדיר. הוא מחבר בין מדיניות דיור, הוקרה למילואימניקים וחיזוק ההתיישבות בנגב.

להבים: אחד היישובים המבוקשים בדרום

להבים נחשב במשך שנים לאחד היישובים המבוקשים בנגב. היישוב ממוקם צפונית לבאר שבע, נהנה מנגישות טובה לצירי תנועה מרכזיים ולתחנת רכבת, ומציע איכות חיים קהילתית, בתים צמודי קרקע, מערכת חינוך חזקה וסביבה ירוקה יותר מהמקובל באזור המדברי.
עבור משפחות צעירות, אנשי קבע, אנשי מקצוע, עובדי הייטק, רופאים, אנשי אקדמיה ומשרתי מילואים, להבים מציע שילוב שקשה למצוא בדרום: קרבה למטרופולין באר שבע מצד אחד, ואופי יישובי שקט ואיכותי מצד שני.

המכרז הנוכחי אינו רק שיווק של 76 מגרשים. הוא כניסה אפשרית לקהילה חזקה, ביישוב מבוסס, בסביבה שממשיכה להתחבר לתנופת הפיתוח של הנגב.

מחיר פתיחה מופחת, אבל זו תחרות

המדינה מציבה במכרז מחיר מינימום לקרקע שנגזר מ-30% משומת השמאי. זהו הבסיס לביטוי “עד 70% הנחה על הקרקע”.

על פי נתוני המכרז, מחיר המינימום לקרקע נע מכ-137 אלף שקל ועד כ-194 אלף שקל לפני מע״מ. מדובר ברף כניסה נמוך משמעותית ביחס לשווי הקרקע השמאי במגרשים.

עם זאת, חשוב להבין: זהו מכרז מחיר, לא הגרלה. המשתתפים מגישים הצעות ומתחרים על המגרשים. ככל שההצעות יהיו גבוהות יותר, ההנחה בפועל ביחס לשומה תקטן.

כלומר, הבשורה גדולה, אבל הזכייה לא מובטחת במחיר המינימום.

ההטבה הנוספת למילואימניקים

מעבר למחיר הפתיחה המופחת, משרתי מילואים שעומדים בתנאים עשויים ליהנות מהטבה נוספת במחיר הקרקע.

חייל מילואים פעיל זכאי להפחתה של 15% ממחיר הקרקע שהציע, עד תקרה של 100 אלף שקל לפני מע״מ. חייל מילואים לוחם זכאי להפחתה של 15% עד תקרה של 150 אלף שקל לפני מע״מ.

ההטבה היא חד-פעמית וליחידת דיור אחת. במקרה של בני זוג, גם כאן קיימות הוראות ייעודיות בחוברת המכרז, כולל אפשרות לזכאות כאשר רק אחד מבני הזוג עומד בהגדרת משרת מילואים.

זהו מנגנון משמעותי שמגדיל את הכדאיות עבור משפחות מילואים, במיוחד חסרות דיור, שמבקשות לבנות בית ראשון ביישוב איכותי.

הפיתוח הוא הרכיב המרכזי בעסקה

לצד הבשורה, מי שניגש למכרז חייב להבין את מבנה העלות. מחיר הקרקע אינו כל הסיפור.

הוצאות הפיתוח במכרז נעות מכ-745 אלף שקל ועד כ-1.08 מיליון שקל כולל מע״מ. המשמעות היא שבחלק גדול מהמגרשים, הפיתוח הוא הרכיב הדומיננטי ביותר בעסקה.

לכן, מי שבוחן את המכרז צריך להסתכל על העלות הכוללת: מחיר הקרקע, מע״מ, הוצאות פיתוח, ערבויות, מס רכישה, תכנון, יועצים, אגרות, היטלים, מימון וכמובן עלות בניית הבית עצמו.

הבשורה למילואימניקים קיימת, והיא משמעותית. אבל זו בשורה למי שמגיע מוכן כלכלית, מבין את לוחות הזמנים ויודע שהמכרז הוא רק תחילת הדרך לבית.

הנתון שצריך להכיר: לא תמיד הקרקע הזולה היא העסקה הזולה

במכרז הזה יש נקודה מקצועית חשובה: המגרש עם מחיר הקרקע הנמוך ביותר אינו בהכרח המגרש הזול ביותר בעלות הכוללת.

מגרש שבו מחיר הקרקע נמוך במיוחד עשוי לשאת הוצאות פיתוח גבוהות יותר, ולכן העלות הכוללת שלו יכולה להיות גבוהה ממגרש אחר שמחיר הקרקע בו גבוה יותר.

זו נקודה קריטית עבור המציעים. במכרז כזה אסור לבחור רק לפי מחיר הקרקע. צריך לבדוק את כל רכיבי העלות, את גובה הוצאות הפיתוח, את תנאי המגרש, את הטופוגרפיה, את הגישה, את התכנון ואת העלויות הנלוות.

קדימות לחסרי דיור

אחד הסעיפים החשובים במכרז קובע כי בחינת ההצעות תיעשה בשני שלבים. בשלב הראשון רמ״י תבחן את ההצעות של משרתי מילואים חסרי דיור. רק אם יישארו מגרשים ללא זוכה, תיבחנה הצעות של בעלי דיור.
המשמעות ברורה: המדינה מבקשת להפוך את המכרז לכלי שמסייע קודם כל למשרתי מילואים שעדיין לא מחזיקים בדירה.

זה הופך את המהלך לחברתי יותר. הוא לא רק מתגמל שירות מילואים, אלא גם מנסה לתת עדיפות למי שמבקשים להקים בית ראשון.

מכרז ציוני במובן העמוק של המילה

המכרז בלהבים מגיע בתקופה שבה מדינת ישראל מחפשת דרכים לחזק את הדרום, לעודד התיישבות איכותית בנגב ולתגמל את מי שנשאו בנטל הביטחוני מאז 7 באוקטובר.

במובן הזה, מדובר במכרז ציוני לא כסיסמה, אלא ככלי מעשי. הוא מעודד משרתי מילואים לבנות את ביתם בנגב, מחזק יישוב קהילתי איכותי, מושך אוכלוסייה חזקה לדרום ומחבר בין שירות צבאי לבין בניית עתיד אזרחי.

הנגב זקוק למשפחות צעירות, לקהילות חזקות, לאוכלוסייה יצרנית וליישובים שממשיכים לצמוח. המכרז הזה מכוון בדיוק לשם.

מה צריך לבדוק לפני שמגישים הצעה?

לפני הגשת הצעה, כל משתתף צריך לבצע בדיקה מקצועית ולא להסתפק בכותרת על הנחה.

צריך לבדוק את שטח המגרש, גובה הוצאות הפיתוח, תנאי הטופוגרפיה, אפשרויות התכנון, מגבלות התב״ע, עלויות קירות תמך, חיבורים לתשתיות, היטלים, מס רכישה ועלויות מימון.

בנוסף, חוברת המכרז מבהירה כי המגרשים משווקים במצבם הקיים, AS IS, ועל המציע לבדוק בעצמו את מצב הקרקע, התשתיות, המפלסים, דרכי הגישה והמגבלות האפשריות. חלק מהמגרשים אף קשורים לאתרי עתיקות, ואם יידרשו פיקוח או חפירות הצלה, העלויות יחולו על הזוכה.

לוח זמנים שמחייב היערכות מראש

הזכייה במכרז מחייבת עמידה בלוח זמנים קצר וברור. הזוכה צריך להשלים בתוך 90 יום את התשלומים לרמ״י, לשלם את הוצאות הפיתוח, לחתום על חוזה החכירה ולהסדיר את ההתחייבויות מול המועצה המקומית.

איחור בתשלום או בהמצאת מסמכים עלול להביא לביטול הזכייה ולחילוט הערבות, בהתאם לתנאי המכרז.

בנוסף, הזוכה מתחייב להשלים את הבנייה בתוך 48 חודשים מהמועד הקובע. כלומר, מדובר במהלך שמחייב לא רק זכאות, אלא גם יכולת מימון, תכנון וביצוע.

ההזדמנות גדולה, האחריות גדולה לא פחות

המכרז בלהבים מעניק למשרתי מילואים הזדמנות מיוחדת להיכנס למסלול של בנייה עצמית ביישוב מבוקש. עבור מי שעומד בתנאים, במיוחד חסרי דיור, זו עשויה להיות אחת ההזדמנויות האטרקטיביות ביותר שפורסמו בדרום.

אבל ההזדמנות הזו דורשת בדיקה רצינית. מחיר הקרקע המופחת הוא רק חלק מהתמונה. הזוכה יצטרך לשלם פיתוח, לתכנן בית, לממן בנייה ולעמוד בכל תנאי המכרז.

מי שייכנס נכון, עם יועצים מתאימים, בדיקות מקדימות ותכנון פיננסי מסודר, יכול להפוך את ההטבה הזו לבית אמיתי בנגב.

לצפייה בחוברת המגרש לחצו כאן>>>

שאלות ותשובות על מכרז המילואימניקים בלהבים

כמה מגרשים משווקים במכרז?
המכרז כולל 76 מגרשים לבנייה עצמית בלהבים.

מי יכול להשתתף במכרז?
רק משרתי מילואים שעומדים בתנאי המכרז יכולים להגיש הצעה. המכרז מעניק קדימות למשרתי מילואים חסרי דיור.

איפה נמצאים המגרשים?
המגרשים נמצאים בשכונת פסגות-שרונים, המכונה גם השכונה הדרומית בלהבים.

האם מדובר בהגרלה?
לא. זהו מכרז מחיר. המשתתפים מגישים הצעות כספיות ומתחרים על המגרשים.

מה מחיר הקרקע ההתחלתי?
מחיר המינימום לקרקע נע מכ-137 אלף שקל ועד כ-194 אלף שקל לפני מע״מ, לפי המגרש.

האם יש הטבה נוספת למילואימניקים?
כן. חייל מילואים פעיל עשוי לקבל הפחתה של 15% עד 100 אלף שקל לפני מע״מ. חייל מילואים לוחם עשוי לקבל הפחתה של 15% עד 150 אלף שקל לפני מע״מ.

האם המחיר כולל בניית בית?
לא. המחירים אינם כוללים את עלות בניית הבית, תכנון, אגרות, מימון, מס רכישה והוצאות נוספות.

מה המועד האחרון להגשת הצעות?
המועד האחרון להגשת הצעות הוא 2 בנובמבר 2026 בשעה 12:00.

בשורה למילואימניקים, בשורה לנגב

מכרז 162/2026 בלהבים הוא הרבה יותר ממכרז קרקע. הוא מהלך שמתגמל שירות מילואים, נותן קדימות לחסרי דיור, מחזק את להבים ומוסיף נדבך חשוב להתיישבות הציונית בנגב.

המדינה שולחת כאן מסר ברור: מי שנשא בנטל צריך לקבל הזדמנות אמיתית לבנות בית.

עכשיו הכדור עובר למשרתי המילואים. מי שיבדוק נכון, יתכנן נכון וייגש למכרז בצורה מחושבת, עשוי למצוא כאן לא רק הטבה נדל״נית, אלא הזדמנות לבנות חיים חדשים באחד היישובים המבוקשים בדרום.

The post ההזדמנות של המילואימניקים: מגרשים בלהבים במכרז ציוני מיוחד appeared first on בילדאין.

שינוי משמעותי בענף ההתחדשות העירונית: משרד המשפטים והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פרסמו מתווה חדש שמאפשר ליזמים ולבעלי דירות להסכים על תמורות דיפרנציאליות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38.

המשמעות פשוטה: לא כל הדיירים חייבים לקבל אותה תמורה בדיוק. יזם יוכל להציע לדיירים תמורות שונות, כל עוד קיימת הצדקה עניינית, שקיפות מול יתר בעלי הדירות והסכמה במסגרת ההסכמים.

בענף רואים במהלך ניסיון להכניס סדר לשאלה שהפכה רגישה במיוחד בחודשים האחרונים: האם מודל של תמורה אחידה באמת מייצר שוויון, או דווקא פוגע בבעלי דירות שמגיעים לפרויקט עם נכס בעל מאפיינים שונים.

למה המדינה משנה את הכללים?

במשך שנים, פרויקטים רבים של התחדשות עירונית נשענו על עיקרון פשוט: כל הדיירים מקבלים תוספת דומה, בדרך כלל תוספת שטח, ממ״ד, מרפסת, חניה ולעיתים מחסן.

המודל הזה היה נוח להסבר ולניהול. הוא הפחית מחלוקות בין דיירים ונתן ליזמים דרך פשוטה לקדם חתימות.

אבל המציאות מורכבת יותר. לא כל הדירות זהות. יש דירות גדולות יותר, דירות קטנות יותר, דירות חזית, דירות עורפיות, דירות עם הצמדות, דירות בקומות שונות ודירות עם שווי שונה. כאשר כולם מקבלים אותה תוספת, לא תמיד מתקבל שוויון כלכלי אמיתי.

הדיון התחדד לאחר פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין קרן אור, שהעלה שאלות על השפעת התמורה השונה או האחידה על עקרון השוויון בין בעלי הדירות. גם גורמים מקצועיים בענף הצביעו לאחרונה על המעבר ממודל תמורה אחידה למודל גמיש יותר כאחד הנושאים המרכזיים בהתחדשות עירונית.

מהן תמורות דיפרנציאליות?

תמורות דיפרנציאליות הן תמורות שונות שניתנות לבעלי דירות שונים באותו פרויקט, בהתאם למאפייני הדירה הקיימת או להסכמות בין הצדדים.

ההבדלים יכולים להופיע בכמה דרכים: דירה חדשה גדולה יותר, מיקום טוב יותר בבניין, קומה גבוהה יותר, מפרט משודרג, חניה נוספת, מחסן, או פתרון אחר בעל ערך כלכלי.

גם כיום, המדריך הרשמי לדיירים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציג מגוון חלופות תמורה אפשריות בפרויקטי פינוי-בינוי, ובהן דירה גדולה יותר, דירה קטנה יותר בתוספת יתרת שווי בכסף, שתי דירות קטנות או דירה מחוץ למתחם.

המתווה החדש מבקש לקחת את המציאות הזו צעד קדימה, ולהסדיר אותה בצורה ברורה יותר.

היתרון: יותר צדק כלכלי

היתרון המרכזי של המהלך הוא התאמה טובה יותר בין שווי הדירה הקיימת לבין התמורה החדשה.

בעל דירה גדולה עם הצמדות, לדוגמה, לא בהכרח נמצא באותו מצב כמו בעל דירה קטנה ללא הצמדות. אם שניהם מקבלים אותה תוספת בדיוק, אחד מהם עשוי להרגיש שהפרויקט פוגע בו יחסית.

מודל דיפרנציאלי מאפשר ליזם ולדיירים לבנות מנגנון מדויק יותר. במקום להסתפק בתוספת אחידה במטרים, ניתן לבחון את השווי, המיקום, ההצמדות והמאפיינים הקנייניים של כל דירה.

במקרים מסוימים, גמישות כזו יכולה גם לקדם פרויקטים שנתקעו בגלל מחלוקות בין בעלי דירות.

הסיכון: קנאה, לחץ וחוסר אמון

לצד היתרונות, המהלך עלול לפתוח חזית חדשה בין דיירים.

כאשר דייר אחד מקבל יותר מדייר אחר, גם אם קיימת לכך הצדקה, יתר בעלי הדירות עלולים להרגיש שקיפחו אותם. בפרויקטים שבהם האמון בין הדיירים ליזם נמוך, תמורות שונות יכולות להפוך למוקד סכסוך.

לכן חובת השקיפות הופכת לרכיב קריטי. אם יזם מעניק לדייר מסוים תמורה שונה מהותית, עליו לחשוף זאת בפני יתר בעלי הדירות בהתאם לכללים. המדריך הרשמי של הרשות להתחדשות עירונית מפנה גם לחובת השקיפות הקבועה בחוק פינוי ובינוי.

בלי שקיפות, עסקה עלולה להיפגע ואף להוביל לטענות משפטיות מצד דיירים אחרים.

מה זה אומר ליזמים?

עבור יזמים, המתווה החדש נותן יותר גמישות במשא ומתן. יזם יוכל לפתור התנגדויות נקודתיות, להתאים תמורה לדירה בעלת מאפיינים חריגים ולבנות מודל כלכלי מדויק יותר.

אבל הגמישות הזו מגיעה עם אחריות. יזם לא יוכל לחלק הטבות מאחורי הקלעים בלי לחשוף אותן. הוא יצטרך להסביר למה דייר אחד מקבל תמורה שונה, להציג נימוק ענייני ולוודא שההסכם לא פוגע בעקרון השוויון.

בפועל, היזמים יצטרכו לעבוד צמוד יותר עם עורכי הדין, השמאים ונציגויות הדיירים.

מה זה אומר לדיירים?

עבור בעלי דירות, השינוי מחייב ערנות גבוהה יותר.

דיירים לא צריכים לבדוק רק מה הם מקבלים, אלא גם מה מקבלים בעלי הדירות האחרים במתחם. אם קיימות תמורות שונות, חשוב להבין מדוע הן ניתנות, האם הן מוצדקות, והאם הן משפיעות על יתר בעלי הדירות.

נציגות הדיירים ועורך הדין המייצג יצטרכו לבחון את מנגנון התמורות כבר בתחילת הדרך. ככל שההסכם יהיה ברור ושקוף יותר, כך יקטן הסיכון למחלוקות בהמשך.

לא כל הבדל הוא אפליה

חשוב להבהיר: תמורה שונה אינה בהכרח אפליה.

אם דירה אחת גדולה משמעותית מדירה אחרת, או אם לדירה מסוימת יש הצמדות בעלות ערך, ייתכן שתמורה שונה דווקא תייצר שוויון אמיתי יותר.

הבעיה מתחילה כאשר יזם מעניק תמורה עודפת בלי הסבר, בלי שקיפות או כדי לשבור התנגדות של דייר מסוים. במקרה כזה, יתר הדיירים עלולים לטעון שהפרויקט פגע בהם.

הקו החדש שהמדינה מנסה לשרטט הוא פשוט: אפשר לתת תמורה שונה, אבל צריך לעשות זאת בגלוי, בהיגיון ובמסגרת כללים ברורים.

השפעה על פרויקטים בבאר שבע ובפריפריה

המתווה עשוי להשפיע גם על ערים כמו באר שבע, דימונה, אשקלון, קריית גת ושדרות, שבהן מקדמים יותר ויותר מתחמי פינוי-בינוי.

בפריפריה, הכדאיות הכלכלית מורכבת יותר. יזמים צריכים לעיתים מכפילי בנייה גבוהים, קרקע משלימה או תכנון גמיש כדי להוציא פרויקט לדרך. מנגנון תמורות דיפרנציאלי יכול לעזור במקרים שבהם מבנה הזכויות במתחם אינו אחיד.

מצד שני, דווקא במתחמים גדולים עם מאות דיירים, שקיפות הופכת לחשובה הרבה יותר. בלי ניהול נכון, פערי תמורות עלולים לפגוע באמון הדיירים ולעכב חתימות.

שאלות ותשובות על תמורות דיפרנציאליות

מהן תמורות דיפרנציאליות בהתחדשות עירונית?
אלה תמורות שונות שמקבלים בעלי דירות שונים בפרויקט, בהתאם למאפייני הדירה, השווי, ההצמדות, המיקום או הסכמות מיוחדות.

האם זה אומר שכל דייר יקבל משהו אחר?
לא בהכרח. היזם והדיירים יכולים עדיין להסכים על תמורה אחידה. המתווה מאפשר גמישות, אך לא מחייב שונות בין כל הדיירים.

למה בכלל צריך תמורות שונות?
כי לא כל הדירות זהות. דירה גדולה, דירה עם הצמדות או דירה במיקום טוב יותר עשויה להצדיק תמורה אחרת.

האם יזם יכול לתת לדייר מסוים יותר בלי לספר לאחרים?
לא. כאשר מדובר בתמורה שונה מהותית, חובת השקיפות מחייבת גילוי מול יתר בעלי הדירות.

מה עלול לקרות אם אין שקיפות?
חוסר שקיפות עלול להוביל לטענות מצד דיירים אחרים, לפגיעה באמון ואף לסיכון משפטי לעסקה.

האם הכללים החדשים מחליפים עורך דין דיירים?
לא. להפך. השינוי מחזק את החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי ונציגות דיירים פעילה.

השוויון החדש: לא אותו דבר לכולם, אלא הוגן לכולם

המתווה החדש מסמן שינוי תפיסתי בענף ההתחדשות העירונית. המדינה כבר לא מתייחסת לתמורה אחידה כפתרון היחיד. במקום זאת, היא מאפשרת לבעלי הדירות וליזמים לבנות מנגנון שמכיר בהבדלים בין הדירות.

אם היזמים והדיירים ינהלו את השינוי נכון, הוא יכול להפוך פרויקטים ליותר הוגנים, יותר מדויקים ויותר ישימים.

אבל אם השוק ינצל את הגמישות כדי לחלק הטבות נסתרות, המהלך עלול ליצור סכסוכים חדשים.

לכן המפתח להצלחה הוא לא רק תמורה דיפרנציאלית. המפתח הוא שקיפות מלאה, נימוק מקצועי והסכמה רחבה של בעלי הדירות.

The post הדירה שלכם לא כמו של השכן? השינוי החדש בהתחדשות עירונית appeared first on בילדאין.

בשורה לנגב: רמ״י תסדיר כ-120 אלף דונם במושבי האזור

רשות מקרקעי ישראל אישרה מתווה רחב להסדרת כ-120 אלף דונם של קרקע חקלאית במושבי הנגב. המהלך מבקש לסיים סוגיה משפטית ותכנונית מורכבת שנמשכה יותר משלושה עשורים, ולייצר ודאות חדשה עבור עשרות מושבים באזור.

על פי המתווה, רמ״י תסדיר משבצות קרקע, תקצה שטחים למטעים ולעיבוד חקלאי, תאשר זיקות למיזמים אגרו-וולטאיים ותשחרר חלק מהקרקעות לטובת צורכי המדינה.

ההחלטה עשויה להשפיע באופן משמעותי על ההתיישבות החקלאית בנגב. היא מחזקת את הוודאות המשפטית של המושבים, מאפשרת תכנון ארוך טווח, ופותחת פתח לפיתוח חקלאי, כלכלי ואנרגטי באזור.

120 אלף דונם נכנסים להסדרה

המתווה שאישרה רמ״י כולל הסדרה של כ-120 אלף דונם קרקע חקלאית במושבי הנגב.

מתוך השטח הכולל, רמ״י תקדם השלמת משבצות קרקע לכ-34 מושבים, בהיקף של כ-35 אלף דונם. בנוסף, המתווה מקצה כ-7,000 דונם למטעים וכ-60 אלף דונם לעיבוד חקלאי.

המספרים האלה ממחישים את היקף המהלך. לא מדובר בהסדרה נקודתית של מושב אחד או שטח מסוים, אלא במהלך אזורי רחב שמנסה לעשות סדר במערכת יחסים קרקעית שנמשכה שנים רבות.

ודאות חדשה למושבים

עבור מושבי הנגב, הסדרת הקרקעות היא לא רק עניין משפטי. היא תנאי בסיסי לפיתוח.

כאשר מושב אינו יודע בוודאות מה היקף המשבצת שלו, מה מותר לו לעבד, אילו שטחים יעמדו לרשותו בעתיד ואילו שימושים יאושרו, קשה מאוד לתכנן קדימה. חקלאים מתקשים להשקיע, אגודות מתקשות לקדם מיזמים, והרשויות מתקשות לבנות תוכניות פיתוח יציבות.

המתווה החדש אמור לצמצם את חוסר הוודאות הזה. הוא נותן למושבים בסיס ברור יותר לתכנון חקלאי, כלכלי ואנרגטי.

חיזוק החקלאות בנגב

הקצאת עשרות אלפי דונמים לעיבוד חקלאי ולמטעים יכולה לחזק את החקלאות בנגב, במיוחד בתקופה שבה החקלאים מתמודדים עם עלויות גבוהות, מחסור בכוח אדם, שינויי אקלים ואתגרי מים.

חקלאות בנגב דורשת תכנון ארוך טווח. מטעים, חממות, גידולים מתקדמים ומיזמי השקיה אינם יכולים להתבסס על חוסר ודאות. חקלאי צריך לדעת שהקרקע מוסדרת, שהזכויות ברורות ושהמדינה לא תשנה את תנאי המשחק בכל רגע.

לכן, המהלך של רמ״י יכול לתת דחיפה לא רק למושבים עצמם, אלא גם לכלכלה החקלאית של האזור.

האפיק החדש: אגרו-וולטאי

אחד המרכיבים הבולטים בהחלטה הוא מתן אישורי זיקה ל-20 מושבים במסגרת קידום מיזמי אגרו-וולטאי.

אגרו-וולטאי הוא מודל שמשלב בין חקלאות לייצור אנרגיה סולארית. במקום לבחור בין שדה חקלאי לבין מתקן אנרגיה, המודל מבקש לשלב ביניהם: הקרקע ממשיכה לשמש לחקלאות, ובמקביל מייצרת חשמל מאנרגיית השמש.

עבור הנגב, זהו תחום בעל פוטנציאל גדול. האזור נהנה מקרינת שמש גבוהה, שטחים חקלאיים רחבים וצורך במקורות הכנסה חדשים למושבים. אם המיזמים יקודמו נכון, הם יכולים לחזק את ההכנסות של המושבים, להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת ולשמור על שימוש חקלאי בקרקע.

15 אלף דונם ישוחררו לצורכי המדינה

לצד ההסדרה למושבים, המתווה משחרר כ-15 אלף דונם לטובת צורכי המדינה.

זהו חלק חשוב במאזן הקרקעי של ההחלטה. מצד אחד, המדינה מסדירה זכויות ושימושים עבור המושבים. מצד שני, היא מחזירה לעצמה קרקעות שיכולות לשמש לצרכים ציבוריים, תשתיות, פיתוח אזורי או מטרות אחרות.

בכך רמ״י מנסה לייצר איזון בין צורכי ההתיישבות החקלאית לבין צורכי המדינה העתידיים.

גם חובות עבר נכנסים להסדרה

המתווה כולל גם הסדרת חובות עבר. סעיף זה חשוב במיוחד, משום שסכסוכי קרקע וחובות היסטוריים עלולים לעכב במשך שנים מהלכי פיתוח, השקעות ופרויקטים חדשים.

כאשר המדינה והמושבים מסדירים גם את החלקים הכספיים, הם יכולים לפתוח דף חדש ולהפחית מחלוקות עתידיות.

במקרים רבים, דווקא החובות והחשבונות הישנים הם אלה שמונעים מהמערכת להתקדם. לכן, סגירת החלק הזה יכולה להיות משמעותית לא פחות מהסדרת הקרקע עצמה.

מה המשמעות לנגב?

המהלך משתלב במאמץ רחב לחיזוק הנגב. המדינה מדברת כבר שנים על פיתוח האזור, אך פיתוח אמיתי דורש ודאות קרקעית.

בלי קרקע מוסדרת, קשה להרחיב יישובים, לפתח חקלאות, לקדם אנרגיה מתחדשת, למשוך השקעות ולתכנן תשתיות. המתווה החדש יכול להפוך לחלק מהבסיס שעליו ייבנו מהלכי פיתוח נוספים.

עבור מושבי הנגב, זו יכולה להיות נקודת מפנה. הם מקבלים אפשרות ברורה יותר להמשיך לחקלאות, לגוון מקורות הכנסה ולפתח מיזמים חדשים בלי להיתקע בכל פעם בשאלת הזכויות על הקרקע.

לא רק נדל״ן: ביטחון מזון ואנרגיה

הסדרת הקרקעות במושבי הנגב אינה רק סיפור נדל״ני. היא נוגעת גם לביטחון מזון, אנרגיה מתחדשת והתיישבות.

הנגב מחזיק פוטנציאל חקלאי חשוב, במיוחד בתחומים שמתאימים לאקלים מדברי ולחקלאות מתקדמת. במקביל, הוא יכול להפוך לאזור מרכזי בייצור אנרגיה מתחדשת.

השילוב בין חקלאות לאגרו-וולטאי מייצר אפשרות חדשה: לשמור על הקרקע החקלאית, לחזק את ההכנסות של המושבים ולתרום ליעדי האנרגיה של ישראל.

המבחן יהיה ביישום

כמו בכל החלטה קרקעית רחבה, המבחן האמיתי יגיע בשטח.

רמ״י תצטרך להפוך את המתווה להליכי הסדרה, עסקאות, הסכמים, אישורים ומימוש בפועל. המושבים יצטרכו לקדם תוכניות, להסדיר שימושים, לעמוד בתנאים ולפתח מיזמים בצורה מסודרת.

אם התהליך יתקדם במהירות, המהלך יכול לפתוח פרק חדש עבור מושבי הנגב. אם הוא ייתקע בבירוקרטיה, ההחלטה החשובה עלולה להישאר בעיקר על הנייר.

שאלות ותשובות על הסדרת הקרקעות במושבי הנגב

מה אישרה רשות מקרקעי ישראל?
רמ״י אישרה מתווה להסדרת כ-120 אלף דונם של קרקע חקלאית במושבי הנגב.

כמה מושבים צפויים ליהנות מהשלמת משבצות קרקע?
המתווה כולל השלמת משבצות קרקע לכ-34 מושבים, בהיקף של כ-35 אלף דונם.

כמה שטח יוקצה למטעים?
המתווה כולל הקצאה של כ-7,000 דונם למטעים.

כמה שטח יוקצה לעיבוד חקלאי?
כ-60 אלף דונם יוקצו לעיבוד חקלאי.

מה הקשר לאגרו-וולטאי?
המתווה כולל אישורי זיקה ל-20 מושבים במסגרת קידום מיזמים אגרו-וולטאיים, שמשלבים חקלאות וייצור אנרגיה סולארית.

כמה קרקע תשוחרר לצורכי המדינה?
כ-15 אלף דונם ישוחררו לטובת צורכי המדינה.

למה המהלך חשוב לנגב?
המהלך מייצר ודאות קרקעית, מחזק את החקלאות, מאפשר פיתוח מיזמי אנרגיה מתחדשת ותומך בהתיישבות בנגב.

צעד גדול להסדרת הקרקע החקלאית בנגב

החלטת רמ״י להסדיר כ-120 אלף דונם במושבי הנגב היא מהלך רחב עם משמעות אזורית. היא סוגרת מחלוקות ישנות, נותנת למושבים בסיס יציב יותר ומאפשרת לחשוב קדימה על חקלאות, אנרגיה ופיתוח.

הבשורה המרכזית היא ודאות. אחרי שנים של חוסר בהירות, מושבים רבים בנגב יכולים לקבל מסגרת מסודרת יותר לשימוש בקרקע.

אם המדינה והמושבים יצליחו ליישם את המתווה בפועל, הנגב יקבל לא רק הסדרה משפטית, אלא גם הזדמנות חדשה לצמיחה חקלאית, כלכלית ואנרגטית.

The post אחרי יותר מ-30 שנה: ההחלטה שמסדירה 120 אלף דונם בנגב appeared first on בילדאין.

שדרות ממשיכה להתרחב גם לאחר המלחמה: משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, מנהלת תקומה ועיריית שדרות השלימו בהצלחה את המכרזים לשיווק 2,868 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות בדרום-מערב העיר: האקדמיה ותקומת ישראל.

מדובר בשלב הראשון מתוך שיווק כולל של כ-5,000 יחידות דיור, כחלק ממימוש הסכם הגג של שדרות עם משרד הבינוי והשיכון. המהלך מצטרף לתנופת הפיתוח של העיר ולמאמץ הממשלתי לחזק את הנגב המערבי לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

לפי משרד הבינוי והשיכון, יתרת יחידות הדיור בשכונות החדשות צפויה לצאת לשיווק עד סוף השנה.

שתי שכונות חדשות בדרום-מערב שדרות

שכונות האקדמיה ותקומת ישראל תוכננו כשכונות מגורים מודרניות, עם דגש על מגוון טיפוסי דיור, נגישות לתחבורה ציבורית, חיבור לתחנת הרכבת, מוסדות ציבור, שטחים ירוקים ומרחבים קהילתיים.

המטרה היא לא רק להוסיף דירות, אלא ליצור סביבת מגורים מלאה. כלומר, שכונות שכוללות תשתיות, שירותים, מוסדות חינוך, שטחי ציבור וחיבוריות עירונית טובה יותר.

עבור שדרות, מדובר במהלך משמעותי במיוחד. העיר מבקשת להמשיך לצמוח, למשוך אוכלוסייה חדשה ולחזק את מעמדה כעיר מרכזית בנגב המערבי.

סבסוד של 40 אלף שקל לכל דירה

במסגרת המכרזים העניק משרד הבינוי והשיכון סבסוד פיתוח של 40 אלף שקל לכל יחידת דיור. הסבסוד מצטרף להטבות אזור העדיפות הלאומית שניתנות לעיר.

הסבסוד נועד לעודד יזמים להיכנס למכרזים, להפחית חלק מעלויות הפיתוח ולחזק את הכדאיות הכלכלית של הבנייה באזור.

בסביבת שוק שבה יזמים בוחנים בזהירות כל מכרז, בעיקר בגלל ריבית, עלויות ביצוע ומחסור בעובדים, סבסוד כזה יכול להשפיע על ההחלטה להגיש הצעה. במקרה של שדרות, תוצאות המכרזים מצביעות על אמון של השוק בפוטנציאל העיר.

דוידי: ״הצמיחה של שדרות היא הניצחון הלאומי״

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, בירך על תוצאות המכרזים ואמר כי מדובר במסר חד לאחר המלחמה.

לדבריו: ״מי שחשב שהמלחמה תעצור את שדרות קיבל היום תשובה של כמעט 3,000 יחידות דיור חדשות. הצמיחה של שדרות היא הניצחון הלאומי של מדינת ישראל כולה וכמובן ניצחון של שדרות ותושביה״.

דוידי הוסיף: ״שדרות היא מודל של עיר אנטי שבירה. ניסו לגדוע את החיים כאן, אבל הרוח של התושבים שלנו והחוסן העירוני מובילים אותנו לתנופת פיתוח חסרת תקדים. אנחנו כאן כדי להישאר, לבנות ולהמשיך לחזק את אזור עוטף עזה והנגב המערבי״.

משרד השיכון: הביקוש מבטא אמון בעיר

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר כי שדרות הפכה לסמל של חוסן, צמיחה והתחדשות.

לדבריו: ״שדרות היא סמל לחוסן, לצמיחה ולהתחדשות. הביקוש הגבוה לשכונה החדשה מבטא את האמון בעיר ואת הפוטנציאל הגדול שבה״.

מורגנשטרן הוסיף כי משרד הבינוי והשיכון רואה בפיתוח הדרום יעד לאומי, וממשיך להשקיע בהגדלת היצע הדיור, בפיתוח תשתיות ובמימוש הסכמי הגג, במטרה למשוך אוכלוסייה חדשה ולחזק את הנגב המערבי.

מנהלת תקומה: לא רק לשקם, אלא להצמיח

ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, אמר כי תוצאות המכרז מבטאות אמון יוצא דופן של שוק הנדל״ן בעתידה של שדרות.

לדבריו: ״העובדה שכמעט כל יחידות הדיור במכרז זכו לקבלנים היא הרבה יותר מהצלחה נדל״נית, היא עדות לכך ששדרות נמצאת בתנופת צמיחה אמיתית״.

פרידמן הוסיף כי אלפי משפחות חדשות שיגיעו לעיר יחזקו את החינוך, הכלכלה, הקהילה והחוסן האזורי. לדבריו, זהו בדיוק החזון של מנהלת תקומה: ״לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא להצמיח חבל חזק, משגשג ואטרקטיבי יותר ממה שהיה לפני ה-7 באוקטובר״.

שדרות כמבחן לצמיחת הנגב המערבי

המכרזים החדשים בשדרות מגיעים בתקופה שבה ערי הדרום והנגב המערבי מנסות לחזור למסלול צמיחה לאחר תקופה ביטחונית קשה.

השאלה המרכזית כעת היא כיצד העיר תחבר את תוספת הדירות לתעסוקה, חינוך, תחבורה, מסחר ושירותים עירוניים. תוספת של אלפי יחידות דיור יכולה לשנות את פני העיר, אך היא דורשת ביצוע מקביל של תשתיות ציבוריות.

אם שדרות תצליח לשלב בין דיור חדש, תחבורה נגישה, מוסדות ציבור וחיזוק כלכלי, היא תוכל להפוך לאחד ממוקדי הצמיחה המשמעותיים של הנגב המערבי.

המכרזים החדשים בשדרות

כמה יחידות דיור שווקו בשדרות?
בשלב הראשון שווקו 2,868 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות.

באילו שכונות מדובר?
השיווק כולל את שכונות האקדמיה ותקומת ישראל בדרום-מערב שדרות.

כמה יחידות דיור כוללת התוכנית המלאה?
התוכנית הכוללת כוללת כ-5,000 יחידות דיור.

מי קידם את המכרזים?
משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, מנהלת תקומה ועיריית שדרות קידמו את המהלך.

איזה סבסוד ניתן במכרזים?
המדינה העניקה סבסוד פיתוח של 40 אלף שקל לכל יחידת דיור, נוסף על הטבות אזור עדיפות לאומית.

מה צפוי בהמשך?
יתרת יחידות הדיור בשכונות החדשות צפויה לצאת לשיווק עד סוף השנה.

שדרות שולחת מסר של המשך בנייה

סגירת המכרזים לשיווק 2,868 יחידות דיור בשדרות היא הרבה יותר מעוד תוצאה של רמ״י. עבור העיר, מדובר במסר של המשכיות, חוסן וצמיחה לאחר תקופה קשה במיוחד.

המדינה, העירייה ומנהלת תקומה מבקשות להפוך את השיקום למהלך רחב של פיתוח. לא רק להחזיר את שדרות למה שהייתה לפני המלחמה, אלא להגדיל אותה, לחזק אותה ולמשוך אליה משפחות חדשות.

פיתוח תשתיות, התקדמות היתרים, כניסת קבלנים לשטח ובנייה בפועל. אם כל אלה יתקדמו בקצב הנכון, שכונות האקדמיה ותקומת ישראל עשויות להפוך לסמל של שדרות החדשה.

The post כמעט 3,000 דירות חדשות: שדרות שולחת מסר ברור אחרי המלחמה appeared first on בילדאין.

כלי AI לנדל״ן מתחילים לשנות את הדרך שבה רוכשים, מוכרים ואנשי מקצוע בוחנים עסקאות. במקום להסתמך רק על תחושת בטן, עסקאות השוואה או הבטחות של אנשי מכירות, כלים חדשים מציעים ניתוח מהיר של מחיר, יכולת מימון, החזר חודשי וסיכון.

השינוי הזה מגיע בזמן חשוב. מחירי הדירות עדיין גבוהים, הריבית משפיעה על החזרי המשכנתה, ורוכשים רבים מתקשים להבין אם עסקה מסוימת באמת מתאימה להם.

כאן נכנסת הבינה המלאכותית לתמונה. היא לא מחליפה שמאי, יועץ משכנתאות או עורך דין, אבל היא יכולה לתת לרוכש תמונת מצב רחבה יותר לפני שהוא מתקדם לחתימה.

PROPLY: תשובת GO או NO GO לעסקה

אחת הפלטפורמות החדשות היא PROPLY, שמציעה לרוכשים ניתוח של יכולת המימון לפני רכישת נכס.

הכלי בוחן את נתוני הרוכש, את מחיר העסקה ואת יכולת ההחזר, ומספק תשובת GO או NO GO. כלומר, האם העסקה נראית אפשרית מבחינה פיננסית, או שהיא מסוכנת מדי ביחס ליכולת הכלכלית של הרוכש.

המערכת אינה מסתפקת בתשובה קצרה. היא מציגה גם הסבר על רמת הסיכון, ההחזר החודשי והפער בין הרצון לקנות לבין היכולת האמיתית לשלם.

עבור רוכשי דירות, במיוחד זוגות צעירים ומשפרי דיור, זה יכול להיות שלב סינון חשוב. במקום להתאהב בדירה ורק אחר כך לגלות שהמשכנתה חונקת, הרוכש מקבל אזהרה מוקדמת.

Price Vs. Value: לא רק כמה שילמו ליד

כלי נוסף שנכנס לשיח המקצועי הוא Price Vs. Value, שפיתח השמאי חיים אטקין. הכלי מתמקד בשאלה אחרת: האם מחיר הנכס באמת נתמך בשווי כלכלי, או שהוא נשען בעיקר על מחירי עסקאות דומות בסביבה.

במשך שנים שוק הנדל״ן נשען במידה רבה על עסקאות השוואה. אם דירה דומה נמכרה במחיר מסוים, מוכרים ורוכשים משתמשים בה כעוגן למחיר הבא.

אבל השיטה הזו לא תמיד מספיקה. עסקה קודמת יכולה לשקף לחץ של קונה, חוסר מידע, מצב שוק נקודתי או מחיר שהתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי של הנכס.

Price Vs. Value מנסה להכניס שכבה עמוקה יותר לניתוח. הוא בודק אם המחיר מבוסס על ערך כלכלי אמיתי, ולא רק על מה שמישהו אחר הסכים לשלם בעבר.

שוק הנדל״ן הישראלי הפך מורכב יותר. ריבית גבוהה יותר שינתה את יכולת המימון של רוכשים. הבנקים בוחנים עסקאות בזהירות. מוכרים לא תמיד ממהרים להוריד מחירים. במקביל, רוכשים מנסים להבין אם הם נכנסים לעסקה נכונה או מסוכנת.

במצב כזה, כלי AI לנדל״ן יכולים לצמצם את פערי המידע.

רוכש שרואה רק מחיר מודעה לא יודע בהכרח מה המשמעות של העסקה. הוא צריך להבין כמה הון עצמי נדרש, מה יהיה ההחזר החודשי, איך העסקה תיראה בתרחיש של ריבית משתנה, ומה יקרה אם שכר הדירה או ההכנסה המשפחתית לא יעמדו בציפיות.

כלים שמנתחים את הנתונים האלה מראש יכולים להפוך את תהליך הקנייה לשקול יותר.

גם אנשי נדל״ן יצטרכו להשתנות

המהלך לא משפיע רק על רוכשים. הוא משפיע גם על מתווכים, שמאים, יועצי משכנתאות, יזמים ומשווקים.

כאשר לקוח מגיע עם ניתוח AI, הוא כבר לא שואל רק “כמה עולה הדירה?”. הוא שואל שאלות עמוקות יותר: האם המחיר מוצדק, מה הסיכון, האם ההחזר מתאים להכנסה, ומה יקרה אם השוק ישתנה.

אנשי נדל״ן שלא יכירו את המדדים האלה עלולים להישאר מאחור. מי שיידע להסביר את העסקה גם דרך מספרים, סיכון, מימון ושווי כלכלי, יוכל לתת ערך גבוה יותר ללקוח.

במילים פשוטות: השוק עובר ממכירה רגשית בלבד למכירה שמבוססת גם על ניתוח נתונים.

יותר שקיפות, פחות ניחושים

היתרון הגדול של הכלים החדשים הוא שקיפות. הם מאפשרים לרוכש לראות תמונה רחבה יותר לפני שהוא מתחייב לעסקה גדולה.

עד היום, רוכשים רבים הסתמכו על מידע חלקי: מודעות, שיחות עם מתווכים, עסקאות מהאזור ותחושה כללית של השוק. עכשיו הם יכולים להוסיף שכבה נוספת של ניתוח.

האם זה אומר שכל עסקה תקבל תשובה חד-משמעית? לא. נדל״ן עדיין כולל הרבה משתנים: מיקום, תכנון עתידי, מצב הנכס, איכות הבניין, שכנים, תחבורה, תשתיות ופוטנציאל השבחה.

אבל גם אם הכלים לא נותנים אמת מוחלטת, הם עוזרים לרוכש לשאול שאלות טובות יותר.

הכלים לא מחליפים אנשי מקצוע

חשוב להדגיש: כלי AI לנדל״ן אינם מחליפים בדיקת שמאי, ייעוץ משפטי או ייעוץ משכנתאות.

רכישת דירה היא עסקה מורכבת מדי בשביל להסתמך על כלי אחד. צריך לבדוק זכויות בנייה, רישום בטאבו, חריגות בנייה, מצב משפטי, מיסוי, יכולת מימון, מצב הנכס והסביבה.

אבל הכלים החדשים יכולים לשמש שלב ראשון בתהליך. הם יכולים לעזור לרוכש להבין אם בכלל כדאי להמשיך לבדיקה מעמיקה, או לעצור לפני שהוא מבזבז זמן וכסף.

השינוי האמיתי: רוכשים מגיעים מוכנים יותר

הכניסה של כלי AI לנדל״ן משנה את יחסי הכוחות בשוק. רוכשים שמגיעים עם נתונים מבינים טוב יותר את הסיכון. מוכרים שמבקשים מחיר גבוה מדי יצטרכו להסביר אותו. מתווכים יצטרכו להציג ערך מעבר לפרסום הנכס.

זה לא אומר שהשוק יהפוך מושלם. אבל הוא יכול להפוך לשקוף יותר.

ככל שיותר רוכשים ישתמשו בכלים כאלה, השוק יתקדם לכיוון שבו מחיר העסקה לא עומד לבד. לצדו יעמדו גם יכולת המימון, ההחזר החודשי, השווי הכלכלי ורמת הסיכון.

כלי AI לנדל״ן

מה עושים כלי AI לנדל״ן?
הם מנתחים נתונים שקשורים לעסקת נדל״ן, כמו מחיר הנכס, יכולת מימון, החזר חודשי, סיכון ושווי כלכלי.

מה מציעה PROPLY?
PROPLY מנתחת את יכולת המימון של הרוכש ומספקת תשובת GO או NO GO לעסקה, לצד הסבר על רמת הסיכון וההחזר החודשי.

מה בודק Price Vs. Value?
הכלי בוחן האם מחיר הנכס נתמך בשווי כלכלי אמיתי, ולא רק בעסקאות השוואה שבוצעו באזור.

האם AI יכול להחליף שמאי מקרקעין?
לא. כלי AI יכולים לסייע בניתוח ראשוני, אבל הם אינם מחליפים שמאי, עורך דין או יועץ משכנתאות.

למי הכלים האלה מתאימים?
הם מתאימים לרוכשי דירות, משקיעים, מוכרים, מתווכים, שמאים ויועצי משכנתאות שרוצים להבין טוב יותר את כדאיות העסקה.

איך הכלים יכולים להשפיע על השוק?
הם עשויים להגביר שקיפות, לצמצם החלטות שמבוססות על תחושת בטן בלבד ולחייב אנשי מקצוע להסביר עסקאות בצורה מבוססת יותר.

השוק נכנס לעידן של ניתוח לפני חתימה

כלי AI לנדל״ן מסמנים שינוי חשוב בשוק. הם לא הופכים כל רוכש לשמאי ולא מבטיחים שכל עסקה תהיה נכונה, אבל הם מוסיפים שכבת בדיקה שהייתה חסרה לרבים מהרוכשים.

בעולם שבו כל אחוז ריבית משנה את ההחזר החודשי, וכל טעות במחיר יכולה לעלות מאות אלפי שקלים, רוכשים צריכים יותר מידע לפני החלטה.

הבינה המלאכותית לא תחליף את אנשי המקצוע, אבל היא תכריח את כולם לעבוד מדויק יותר. מי שיידע להשתמש בה נכון יגיע לעסקה מוכן יותר, מפוכח יותר, ועם פחות הפתעות בדרך.

The post האם העסקה באמת שווה את המחיר? כלי AI חדשים נכנסים לנדל״ן appeared first on בילדאין.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה תוצאות מכרזים בהיקף של יותר מ-3,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, עם דגש ברור על ערי הפריפריה. המכרזים כוללים שיווקים באופקים, צפת, ערד, ירוחם ושדרות, ומסמנים עוד ניסיון של המדינה להגדיל את היצע הדירות מחוץ לאזורי הביקוש המרכזיים.

אבל מאחורי הכותרת החיובית מסתתרת תמונה מורכבת יותר. מצד אחד, אופקים ממשיכה למשוך יזמים גדולים ומציגה ביקושים חזקים. מצד שני, מכרזים בנוף הגליל, בצפת ובערד נותרו ללא מציעים בחלק מהמתחמים.

המשמעות ברורה: הפריפריה אינה מתנהגת כמקשה אחת. יש ערים שהיזמים מאמינים בהן, ויש אזורים שבהם הם עדיין חוששים להיכנס.

אופקים מובילה את גל הזכיות

הנתון הבולט ביותר בתוצאות המכרזים מגיע מאופקים. העיר ממשיכה להתבסס כאחד ממוקדי הבנייה החזקים בדרום, עם כמה זכיות משמעותיות של חברות מובילות.

חברת י.ח דמרי זכתה במכרז לבניית 511 יחידות דיור בעיר. חברת מגידו, מקבוצת אאורה, זכתה בעוד 491 יחידות דיור. חברת ארזי הנגב זכתה ב-544 יחידות דיור נוספות במסגרת מחיר מטרה.

ביחד, שלוש הזכיות האלה מציבות את אופקים במרכז מפת השיווקים הנוכחית של רמ״י. הן גם מעידות על אמון של יזמים גדולים בפוטנציאל של העיר.

למה דווקא אופקים מצליחה למשוך יזמים?

אופקים נהנית בשנים האחרונות מתנופת פיתוח, ביקוש מצד משפחות צעירות, קרבה לבאר שבע, חיבור תחבורתי משתפר ומחירים שעדיין נחשבים נגישים יחסית לשוק הדרום.

עבור יזמים, השילוב הזה חשוב. הם מחפשים עיר שבה אפשר למכור דירות בקצב סביר, לקבל ודאות תכנונית ולפנות לקהל רחב של רוכשים.

בנוסף, מסלולי מחיר מטרה יכולים לסייע בשיווק הדירות לזכאים ולהקטין חלק מהסיכון היזמי. כאשר חברות כמו דמרי, מגידו וארזי הנגב נכנסות למכרזים בעיר, הן מאותתות שהשוק המקומי עדיין מעניין אותן.

לא רק אופקים: גם צפת, ערד, ירוחם ושדרות על המפה

מלבד אופקים, רמ״י פרסמה תוצאות גם למכרזים בצפת, ערד, ירוחם ושדרות. הערים האלה נמצאות בלב המדיניות הממשלתית להגדלת היצע הדיור בפריפריה ולחיזוק הצפון והדרום.

שדרות ממשיכה להיות יעד חשוב לשיווקי קרקע, במיוחד על רקע הצורך לחזק את העיר לאחר תקופת המלחמה. ירוחם נמצאת בתנופת פיתוח משמעותית בשנים האחרונות, עם הסכם גג, שכונות חדשות וניסיון למשוך אוכלוסייה צעירה.

גם ערד וצפת מחזיקות פוטנציאל, אך תוצאות המכרזים מלמדות שהיזמים בוחנים כל מתחם בזהירות רבה יותר.

נוף הגליל נותרה בלי הצעות

לצד הזכיות, אחד הנתונים המדאיגים מגיע מנוף הגליל. מכרז לבניית 562 יחידות דיור לא קיבל הצעות.

זהו לא פרט טכני. כאשר מכרז בהיקף כזה נסגר ללא מציעים, השוק שולח מסר ברור: היזמים אינם מזהים ודאות מספקת, או שהם חוששים שהמספרים לא יעבדו.

הסיבות יכולות להשתנות ממתחם למתחם: עלויות פיתוח גבוהות, קצב מכירות לא ברור, ביקוש מוגבל, תנאי מכרז לא אטרקטיביים, מורכבות תכנונית או תחרות מול אזורים אחרים.

גם בצפת וערד נותרו מתחמים ללא מציעים

הפערים לא מסתיימים בנוף הגליל. גם בצפת ובערד נותרו חלק מהמתחמים ללא מציעים.

הנתון הזה מחדד את ההבדל בין עצם פרסום המכרז לבין הצלחה אמיתית בשיווק הקרקע. המדינה יכולה לשווק אלפי יחידות דיור, אבל היזמים הם אלה שמחליטים אם להכניס כסף לפרויקט.

כאשר יזם ניגש למכרז, הוא בוחן לא רק את מחיר הקרקע. הוא בודק את עלויות הפיתוח, הריבית, מחירי המכירה הצפויים, קצב השיווק, יכולת המימון, התשתיות והביקוש המקומי.

אם אחד המרכיבים האלה לא מספיק חזק, היזם עלול להישאר בחוץ.

הפריפריה מתחזקת, אבל לא בכל מחיר

תוצאות המכרזים מציגות שני סיפורים מקבילים. הסיפור הראשון חיובי: יזמים ממשיכים להיכנס לערי פריפריה מסוימות, בעיקר בדרום, והמדינה מצליחה לשווק אלפי דירות חדשות.

הסיפור השני מורכב יותר: לא כל עיר בפריפריה מושכת ביקוש יזמי באותה רמה. יש מקומות שבהם המדינה תצטרך לשפר תנאים, להפחית סיכונים, להתאים הוצאות פיתוח או לחזק תשתיות ותעסוקה לפני שהשוק יגיע.

הפריפריה צריכה דירות חדשות, אבל דירות לבדן לא מספיקות. רוכשים צריכים מקומות עבודה, תחבורה, מוסדות חינוך, שירותי בריאות ומרחב עירוני מתפקד. יזמים צריכים ודאות.

מכרזים בהיקף של יותר מ-3,000 יחידות דיור יכולים להגדיל את ההיצע בשנים הקרובות, בעיקר בדרום ובצפון. אבל ההשפעה על משבר הדיור הארצי תהיה מוגבלת אם המדינה לא תשווק במקביל קרקעות גם באזורי הביקוש.

הבעיה המרכזית בשוק הדיור אינה רק מספר הדירות שמשווקות. המיקום חשוב לא פחות. דירות באופקים, ירוחם, צפת או שדרות יכולות לחזק את הערים האלה, אך הן לא מחליפות באופן מלא דירות באזורי התעסוקה המרכזיים.

לכן, הממשלה ורמ״י יצטרכו להמשיך לפעול בשני מסלולים: לחזק את הפריפריה מצד אחד, ולהגדיל את ההיצע במרכז מצד שני.

אופקים כמקרה מבחן

אופקים הופכת בשנים האחרונות למקרה מבחן חשוב. העיר נהנית מהתעניינות יזמית, מכרזים מוצלחים והיקפי בנייה גדולים.

אם העיר תדע לחבר את תוספת הדירות לתעסוקה, תחבורה, חינוך ושירותים עירוניים, היא תוכל להפוך לאחד ממוקדי הצמיחה המשמעותיים של הנגב.

אבל אם הבנייה תתקדם מהר יותר מהתשתיות, גם הצלחה במכרזים עלולה להפוך לאתגר עירוני. לכן המדינה והרשות המקומית צריכות לוודא שהשיווק מגיע יחד עם כבישים, תחבורה ציבורית, מוסדות חינוך, שטחי ציבור ומקורות תעסוקה.

תוצאות מכרזי רמ״י

כמה יחידות דיור כוללות תוצאות המכרזים?
רמ״י פרסמה תוצאות למכרזים בהיקף של יותר מ-3,000 יחידות דיור ברחבי הארץ.

אילו ערים בולטות בתוצאות?
אופקים בולטת במיוחד, לצד מכרזים בצפת, ערד, ירוחם ושדרות.

מי זכה באופקים?
על פי הנתונים שפורסמו, י.ח דמרי זכתה ב-511 יחידות דיור, מגידו מקבוצת אאורה זכתה ב-491 יחידות דיור, וארזי הנגב זכתה ב-544 יחידות דיור במסגרת מחיר מטרה.

מה קרה בנוף הגליל?
מכרז לבניית 562 יחידות דיור בנוף הגליל לא קיבל הצעות.

האם כל המכרזים הצליחו?
לא. לצד הזכיות המשמעותיות, גם בצפת ובערד נותרו מתחמים ללא מציעים.

מה המשמעות של מכרז ללא מציעים?
מכרז ללא מציעים מעיד בדרך כלל על חשש של יזמים מכדאיות כלכלית, קצב מכירות, תנאי פיתוח או ביקוש מקומי.

מה מלמדות התוצאות על הפריפריה?
הן מלמדות שהפריפריה אינה אחידה. יש ערים כמו אופקים שמושכות יזמים, ויש אזורים שבהם המדינה צריכה לשפר תנאים כדי להניע את השוק.

השוק מצביע ברגליים

תוצאות מכרזי רמ״י האחרונות מציגות תמונה ברורה: היזמים מוכנים להיכנס לפריפריה, אבל רק במקומות שבהם הם מאמינים שהפרויקט יכול לעבוד.

אופקים יוצאת מהסבב הזה כמנצחת הגדולה, עם זכיות של חברות חזקות והיקפי דירות משמעותיים. לעומתה, נוף הגליל, צפת וערד מזכירות למדינה שלא מספיק לפרסם מכרז. צריך גם לייצר תנאים שיגרמו לשוק להאמין בו.

האתגר של רמ״י והממשלה יהיה להפוך את תוצאות המכרזים לא רק למספרים יפים, אלא לדירות שנבנות בפועל, בשכונות שיש להן תשתיות, תעסוקה וביקוש אמיתי.

The post היזמים מסתערים על אופקים, אבל במקומות אחרים המכרזים נשארו בלי הצעות appeared first on בילדאין.