לפני שמתחילים תכנון בית פרטי, אחד המסמכים החשובים ביותר הוא דוח הקרקע.
הדוח הזה קובע אם הקרקע שלכם יכולה לשאת יסודות רדודים או שיש צורך בכלונסאות, אם תצטרכו לאטום מרתף, ומה יהיו עלויות היסודות.
בונים פרטיים רבים מקבלים את הדוח כ”מסמך של המהנדס” ולא קוראים אותו – עד שצצים עיכובים, עלויות נוספות וליקויי בנייה.

בכתבה זו נפרט מה צריך לבדוק אילו סעיפים קריטיים יש בו, ואיך להשתמש במידע שבו כדי לקבל החלטות מושכלות.

1. למה דוח קרקע חשוב כל כך

• קובע את סוג היסודות – יסודות רדודים, כלונסאות, שיטות יציקה.
• משפיע על התקציב – עומק כלונסאות, סוג הבטון, הצורך באיטום.
• מזהיר מסיכונים – קרקע מתנפחת, מי תהום גבוהים, קרקע מילוי.

2. סוג הקרקע ומבנה השכבות

החלק הראשון בדוח הקרקע מציג חתכים של הקרקע – סוגי השכבות והעומק שלהן:

• חול, כורכר, סלע – קרקע יציבה, לרוב יסודות רדודים.
• חרסית, אדמת חמרה – קרקע מתנפחת, עלולה לגרום לשקיעות.
• קרקע מילוי – חומר שהובא ממקום אחר, תכונותיו לא אחידות.

הבנה של מבנה השכבות מאפשרת למהנדס לתכנן את סוג היסודות ולעומקם.

3. כושר נשיאה (Bearing Capacity)

הדוח מציין את כושר הנשיאה של הקרקע (kPa או טון למ”ר).
זה הנתון שממנו המהנדס קובע אם אפשר להסתפק ביסודות רדודים (רפסודה, יסודות בודדים) או שיש צורך בכלונסאות.
כושר נשיאה נמוך יוביל להעמקת יסודות או תכנון כלונסאות.

4. מפלס מי תהום

בדוח מצוין עומק מי התהום.

• מי תהום גבוהים מחייבים איטום מיוחד במרתפים או חללים תת-קרקעיים.
• אם מי התהום קרובים לפני הקרקע – ייתכן צורך בשאיבה זמנית בזמן חפירות.

5. קרקע מתנפחת או בעייתית

הדוח מציין אם הקרקע היא חרסיתית או מתנפחת. קרקע כזו עלולה להתכווץ ולהתנפח בעונות שונות – מה שגורם לתזוזות במבנה.
במקרה כזה המהנדס ימליץ על יסודות עמוקים, חיץ קרקע, או חומרים מרחיקים.

6. המלצות להקמת יסודות

בסוף הדוח מופיעות המלצות המהנדס הגיאוטכני:

• סוג היסודות (רפסודה/כלונסאות/קירות שוקת).
• קוטר ועומק כלונסאות מומלץ.
• סוג הבטון הנדרש.
• הוראות מיוחדות – לדוגמה: בדיקות קרקע נוספות, חיזוק מצע, מילוי והידוק.

המלצות אלו הן הבסיס של המהנדס הקונסטרוקטור לתכנון.

7. נתונים חשובים נוספים

• כושר חיכוך צד לקרקע – נתון חשוב לחישוב נשיאת כלונס.
• שכבות חלשות – שכבות שלא ניתן להניח עליהן יסודות.
• סכנות סביבתיות – גזי קרקע, זיהום, קרבה למתקני תשתית.
• מגבלות חפירה – קרקע סלעית/קשה שמייקרת את הקידוחים.

8. איך לקרוא את הדוח כבונה פרטי

• בקשו הסבר מהמהנדס על כל סעיף בדוח.
• שאלו מה המשמעות התקציבית של ההמלצות.
• דרשו שהמתכנן יתכנן על בסיס הדוח המעודכן ביותר.
• אל תתחילו חפירות בלי דוח קרקע חתום.

9. בדיקות נוספות והצלבות

במגרשים בעייתיים כדאי להזמין בדיקות נוספות או חוות דעת שנייה, במיוחד אם יש פערים גדולים בין דוח הקרקע לתכנון הראשוני.

10. טיפים מעשיים

• עשו את בדיקות הקרקע מוקדם – עוד בשלב רכישת המגרש.
• שמרו עותק מלא של הדוח – הוא נדרש גם לרשויות ולפיקוח.
• דרשו שתוכנית היסודות תציין מפורשות שהיא לפי דוח הקרקע.
• אל תוותרו על פיקוח במהלך חפירות כדי לאמת את הנתונים בדוח.

דוח הקרקע הוא “מפת הדרכים” של היסודות. בונה פרטי שיבין אותו וידרוש יישום נכון של המלצותיו – יחסוך הפתעות, עיכובים וליקויי בנייה.
הבנה של סוג הקרקע, כושר הנשיאה, מפלס מי התהום והמלצות היסודות תאפשר לכם לתכנן נכון את הבית, לשמור על התקציב ולהבטיח מבנה יציב ועמיד לאורך שנים.

The post כך תבינו נכון את דוח הקרקע לפני בניית בית פרטי – הבדיקות, הנתונים והסעיפים שלא כדאי לפספס appeared first on בילדאין.

על מנת לקבוע על איזו רצפה יתבסס המבנה,
יש להעזר במהנדס קרקע המבצע בדיקות קרקע וקובע את הרכב הקרקע מבחינת יחס חול וחרסית או סלע.
יתרונות של רפסודה – עלות יציקת רפסודה נמוכה משמעותית מזו של רצפה המונחת על כלונסאות.
הדבר בא לידי ביטוי כשיוצקים למשטחים גדולים מאוד כמו בממבני תעשייה,
רפסודה יכולת לשאת בעומסים חריגים בצורה טובה יותר מאשר לרצפה המונחת על קלונסאות.
יחד עם זאת, זה מאוד תלוי בסוג הקרקע,
בקרקע סלעית (סלע אחיד ורציף) וחולית (חול ים) ניתן לבצע ביסוס רפסודה והעלות אכן תהיה זולה יותר,
בקרקע חרסתית קשה לי להאמין שהמהנדס קרקע יאשר זאת,
וגם אם כן- עלות החפירה, המילוי וההידוקים שיש לבצע ע”מ לקבל את חוזק הביסוס הנדרש הופכת את העניין ללא כדאי כלכלית.

אופן הביצוע של רצפת רפסודה

במקום בו יקום המבנה מבוצע מילוי והידוק של מצעים בעלי חומר גרנולרי ועל גבם נוצקת רצפה מבטון מלא.
רצפה נשענת על מצע המילוי ומאפשרת עמידה בעומסים חריגים. ביסוס ע”ג רפסודה אידאלי כשמרכיב החול בקרקע גבוה.
לאחר שמהדקים את האדמה בעזרת שכבת מצע.
מניחים רשת תחתונה המוגבהת ב 2-3 ס”מ מהמצע.
רשת זו תעמוד במירב מאמצי המתיחה של הרצפה ועל כן יש לעשות שימוש ברשת מחומר עבה.
רשת עליונה תונח קרוב לחלק העליון של הרצפה וניתן לעשותה מחומר דק יותר – 8-6 מ”מ למשל.

איזה שיטה זולה יותר לביסוס הקרקע?

רצפת רפסודה היא השיטה בה העלויות נמוכות יותר מכלונסאות.
בשל המבנה הפשוט של רצפת הרפסודה,
ניתן לחסוך בה גם ע”י שימוש בבטון מסוג ב-20 במקום סוגים יקרים יותר וכן שימוש ברשת עליונה מחומר דק.
כל אלה, כמובן בהנחה שהעבודה נעשית בדיוק התאם לדרישות התקן,
היסודות יספקו חוזק ויציבות הנדרשים בתקן ישראלי 413.
בשנים האחרונות התפתח תחום הגיאוטכניקה באופן משמעותי,
כך שנהיה חלק אינטגרלי מתהליך הבנייה.
הסיבה לכך היא בעיקר משום שחקירת שדה היא מרכיב חשוב בקביעת שיטת הביצוע של המבנה.
אנליזה של ממצאי חקירת השדה מצביעה על מספר מסקנות,
ומסקנות אלה מגדירות את ההיבטים שיש לשים לב אליהם בתכנון של הפרוייקט.
אפיון הקרקע מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה פשוטות (תכולת רטיבות, גבול פלסטיות וכו`)
ובדיקות מתקדמות (קונסולידציה, גזירה מרחבית וכו`).

יתרה מזאת, התוצאות הנאספות משפיעות באופן חד על כל שלבי הביצוע ובסופו של דבר משך הפרוייקט,
למשל הצורך בתכנון מבנה תמיכה זמני מוסיף מספר פעילויות הנגזרות משיטת התמיכה הנדרשת;
או בעיית מי תהום שדורשת תהליך השפלת מים, וכיו”ב.

סוגי שכבות ביסוס ביסודות הבית:

בחלוקה גסה, ניתן לחלק את שכבות הביסוס ל- 2 סוגים: קרקע וסלע.

את שכבות הביסוס מסוג קרקע אפשר לחלק שוב באופן גס ל- 2 קבוצות:
קרקעות תופחות וקרקעות לא תופחות

בקבוצת הקרקעות התופחות אפשר לכלול קרקעות כמו חרסית (מכונה “אדמה שחורה” בפי החקלאים),
חרסית חולית (“חמרה”), טין ושילוב של השלושה (“נזאז”).
בקבוצת הקרקעות הלא תופחות אפשר לכלול חול ותערובות טבעיות של חול וקרקעות תופחות אחרות, כאשר החול מהווה את עיקר התערובת.
גם את שכבות הביסוס מסוג סלע אפשר לחלק באופן גס ל- 2 קבוצות:
סלע רך וסלע קשה

בקבוצת הסלעים הרכים אפשר לכלול סלעים כמו קירטון, חוואר, כורכר, טוף וכו’.
בקבוצת הסלעים הקשים אפשר לכלול גיר, דולומיט, בזלת, גרניט וכו’.

סוגי יסודות

יסוד בודד – יסוד הנמצא תחת עמודי שלד הבניין ומהווה למעשה פלטת בטון המפזרת את המשקל על גבי הקרקע.
עיקרון שיטה זו הוא להגיע להתאמה בין כושר נשיאת הקרקע שתחת שטח היסוד לבין העומס המחושב על העמוד שאותו הוא תומך.

יסוד עובר –  היסוד העובר מפזר את המשקל על הקרקע בדומה ליסוד בודד,
אך בשונה מיסוד בודד, למעשה מדובר ביסוד המשכי הנמשך לכל אורך קירות המבנה.

יסוד רפסודה – משטח בטון גדול (דוברה) אשר נבנה לרוב כיסוד לבניינים רבי-קומות אך גם למבנים אחרים כאשר סוג הקרקע מאפשר.

הרפסודה מפזרת את משקל הבניין על פני כל שטח הקרקע שתחת המבנה על מנת ליצור פיזור עומסים נמוך ואחיד הקרקע.
כלונסאות – יסוד בצורת גליל החודר אל עומק האדמה ומעביר את עומסי הבניין הנשענים עליו אל שכבות הקרקע העמוקות.
חשוב שבתחילת העבודה ייפגשו מזמין העבודה, המהנדס והאדריכל על מנת להגדיר את הדרישות ולתאם ציפיות.
ישנם מספר שיקולים הן מבחינת עומסים והן מבחינות נוספות. כאן המהנדס הוא המוביל כיוון שבד”כ,
חשיבות הצד הארכיטקטוני נדחקת הצידה אל מול נושא העלויות וקושי הביצוע.

חשוב שבתחילת העבודה ייפגשו מזמין העבודה, המהנדס והאדריכל על מנת להגדיר את הדרישות ולתאם ציפיות.
ישנם מספר שיקולים הן מבחינת עומסים והן מבחינות נוספות. כאן המהנדס הוא המוביל כיוון שבד”כ,
חשיבות הצד הארכיטקטוני נדחקת הצידה אל מול נושא העלויות וקושי הביצוע.

נספח: בחירת סוג היסודות לבית – רפסודה או כלונסאות?

בעת תכנון הבנייה, אחת ההחלטות החשובות היא בחירת סוג היסודות. שני הסוגים הנפוצים הם רפסודה וכלונסאות. הנה השוואה ביניהם:

יסודות רפסודה:

• מהות: משטח בטון שטוח ורציף המונח על פני הקרקע.
• יתרונות:
  • מתאים לקרקעות חרסיתיות או בעייתיות
  • מפזר את עומס המבנה באופן אחיד
  • מונע שקיעות דיפרנציאליות
  • מאפשר בניית מרתף בקלות יחסית
• חסרונות:
  • עלות גבוהה יותר
  • דורש חפירה נרחבת
  • זמן ביצוע ארוך יותר

יסודות כלונסאות:

• מהות: עמודי בטון חלולים המוחדרים עמוק לקרקע.
• יתרונות:
  • חסכוני יותר בבטון
  • מתאים לקרקעות סלעיות או יציבות
  • מאפשר בנייה בשטחים משופעים
  • זמן ביצוע קצר יחסית
• חסרונות:
  • פחות יציב בקרקעות חרסיתיות
  • עלול לגרום לסדקים במבנה בקרקעות לא יציבות
  • קושי בבניית מרתף

גורמים לבחירה:

1. סוג הקרקע: יש לבצע בדיקת קרקע מקצועית לפני ההחלטה.
2. גודל ומשקל המבנה: בתים גדולים או רבי קומות עשויים להצריך רפסודה.
3. תנאי השטח: שיפועים או מגבלות גישה משפיעים על הבחירה.
4. תקציב: יש לשקול את העלות הכוללת, כולל חפירה וחומרים.
5. תכנון עתידי: אם מתוכנן מרתף, רפסודה עשויה להיות עדיפה.

חשוב להתייעץ עם מהנדס קונסטרוקציה ולבצע בדיקות קרקע מקיפות לפני קבלת ההחלטה הסופית.
הבחירה הנכונה תבטיח את יציבות הבית לאורך שנים ותמנע בעיות עתידיות.

The post איזה יסודות עדיף לבית? רפסודה או כלונסאות? appeared first on בילדאין.

מאת: גרי רכטמן שפירו – פרו-מן ניהול פרוייקטים בבנייה פרטית

כְּלוֹנָס הוא סוג של יסוד בניין שתפקידו לקבע את המבנה לקרקע או לתמוך בעומסים שונים הקשורים בקרקע.
הכלונס הוא למעשה עמוד המוחדר בחלקו לקרקע, כאשר חלקו העליון מחובר ליתר יסודות המבנה.
השימוש בכלונסאות מונע מהבניין לשקוע באדמה חולית או בוצית. כיום כלונסאות עשויים בעיקר מפלדה ובטון מזויין.

איך מתחילים?

במדידה של מודד מוסמך שמסמן את מתווה הכלונסאות (המודד יקבל נתונים מהאדריכל).

מה צריך לדעת?

את קוטר ועומק הכלונסאות קובעים שני יועצים:

• יועץ הקרקע- בהתאם לסוג הקרקע והרכבה ממליץ על קוטר ועומק הכלונסאות (דו”ח קרקע)
• המהנדס/קונסטרוקטור- בהתאם לעומסים המחושבים, לתוכניות המבנה ודו”ח הקרקע, קובע את עומק הכלונסאות,
  קוטר הכלונס וסוג הברזל בו (כלוב הזיון).

העקרון בכלונסאות הוא פשוט, הכלונסאות מייצרים שטח פנים גבוה מול הקרקע ולמעשה החיכוך בין הכלונס לקרקע מונעים את תזוזת המבנה.

לצורך יצירת הכלונסאות יש לבצע קידוחים במיקומים המסומנים ע”י המודד, בקוטר ובעומק כמצויין בתכנית הקונסטרוקציה.
הקידוח מתבצע ע”י משאית קידוח ייעודית, ישנם גם מחפרונים המצויידים במכונת קידוח.

שלבים:

• לפני קידוח כלונסאות – יש להכין את כלובי הזיון ושומרי מרחק המרחיקים את הכלוב מדפנות הבור.
• הזמנת יועץ הקרקע – יש להזמין את יועץ הקרקע לבדיקת הקידוח.
• תחילת קידוח כלונס – יש לקדוח בצורה אנכית (לדאוג לפילוס המקדח)
• במשך הקידוח – יש לוודא שהאדמה המוצאת מהקדח לא תפריע לקדח אחר.
• בסוף הקידוח – יש לוודא שעומק הקידוח מתאים לדרישה בתכנית.
• לאחר הקידוח – יש להשחיל את הכלוב אנכית מבלי לפגוע בדפנות הבור ולתלות אותו (הכלוב לא אמור להגיע לתחתית הבור).

  

יציקת הכלונסאות:

• סוג הבטון – יש להזמין בטון לפי דרישות המהנדס (דרגת חשיפה 3 בד”כ).
• מעבדה – יש להזמין מעבדה לנטילת דגימת בטון לבדיקה.
• יוצקים אך ורק עם משאבת בטון – ועדיף שצינור המשאבה יכנס ככל האפשר לתוך הבור.
  בשום אופן אין לצקת ישירות מהמיקסר..
• יוצקים את כל הכלונס ביציקה אחת.
• אסור להשאיר בורות חפורים ולא יצוקים ללילה מחשש להתמוטטות או נפילה.

  

כשהבטון מתחיל להתקשות (כחצי שעה אחרי יציקת הכלונס), נועצים את מוטות ברזל השתילה לפי התכנית.
(מוטות באורך 3-4 מטר בתוך הכלונס, כאשר מחצית שקוע בכלונס ומחצית בולט החוצה). מוטות (קוצים) אלה ישמשו לקשירה וחיבור ברזל זיון העמודים בהמשך.

מומלץ להזמין מדידת AS MADE למיקום הכלונסאות בפועל וכן בדיקה סונית המתבצעת 8 ימים לאחר היציקה בכדי לוודא שהכלונס אכן בעומק הנכון, אחיד ולא שבור.

The post כל מה שרצית לדעת על כלונסאות ולא העזת לשאול appeared first on בילדאין.

ישנם מספר דגשי בקרה שחשוב לשים לב אליהם בשלב זה, ולהלן הם לפניכם.

איכות הבטון

הכלונסאות עצמן עשויות מבטון כאשר התהליך מתבצע באמצעות יצירת בורות באדמה בעומק הרצוי ולאחר מכן יציקה של הבטון אל תוך מבנה ברזל,
מה שיוצר בטון מזויין חזק ועמיד. כמובן שחשוב מאוד לוודא את איכות הבטון שמשמש ליצירת הכלונסאות,
ועל כן ישנה חובה לשלוח את הבטון לבדיקת מעבדה על מנת לקבל אישור על תקינותו.
הדבר יכול לנבא בצורה מוצלחת ביותר האם אכן מדובר בבטון איכותי או כזה שיגלה כשלים וזאת באמצעות בדיקות שונות כגון מוליכות חשמלית, צמיגות, חישוב אחוזי החול בבטון ועוד.

מיקום הכלונסאות

גם אם הבדיקות המקדימות העלו שמדובר בבטון איכותי במיוחד, במידה ותיצקו אותו לכלונסאות שממוקמות לא במיקום המדוייק,
הרי שהדבר עשוי לחבל בפרוייקט מבחינה מבנית (שכן אין התאמה לתוכנית האדריכלית ולחישוב העומסים) ורגולטורית מבחינת המועצה או הרשות המקומית.
על כן חשוב לבצע מדידות קפדניות ע”י מודד מוסמך בטרם יציקת הכלונסאות ולא לסמוך על הקבלן בעיניים עצומות.

נוכחות של כל אנשי המקצוע הרלוונטיים

שלד המבנה קרוי גם קונסטרוקציה ולמעשה מרמז על תחום האחריות של הקונסטרוקטור, הלא הוא קבלן השלד.
איש מקצוע זה אמון ואחראי על כל נושא שלד המבנה ויסודותיו ולשם כך עליו להיות נוכח פיזית בעת יציקת הכלונסאות ולבקר ולפקח על כלל הפעולות.
ישנם קונסטרוקטורים שאף יקפידו עוד יותר ועל כן יגיעו לשטח גם עם מהנדסי בקרת איכות מדופלמים כדי שיוודאו אף הם כי היציקות מתבצעות כהלכה ויבקרו את איכותן.
רצוי שגם האדריכל יהיה נוכח במקום על מנת לבקר את הפעולה הכה חיונית של ביצוע הפרוייקט.

בדיקות תקינות לכלונסאות שייושמו (בדיקה סונית)

יציקת הכלונסאות משולה למעשה ליציקת בטון בתוך בור באדמה, כך שלא ניתן לצפות פיזית במצב הבטון והכלונסאות לאחר היציקה.
לשם כך חשוב מאוד לבצע בקרת איכות ולהזמין שירותי בדיקת תקינות כלונסאות (בדיקה סונית) לאחר פרק זמן של 7 ימים מעת ביצוע היציקות.
הבדיקות נשענות על דפוס גלי הקול שמוקלט ומפוענח ע”י מחשב לאחר הכאות על ראש הכלונסאות באמצעות פטיש.
התוצאות יכולות לעזור לקבלן השלד לבקר את איכות הכלונסאות ולהחליט יחד עם האדריכל,
האם הביצוע מוצלח או שיש לבצע שינויים כאלו ואחרים בהוספה של קירות תומכים ופתרונות הנדסיים יצירתיים אחרים.

The post יציקת כלונסאות לבית פרטי – דגשים לבקרה appeared first on בילדאין.