איזה יסודות עדיף לבית? רפסודה או כלונסאות?

יסודות הבית

על מנת לקבוע על איזו רצפה יתבסס המבנה,
יש להעזר במהנדס קרקע המבצע בדיקות קרקע וקובע את הרכב הקרקע מבחינת יחס חול וחרסית או סלע.
יתרונות של רפסודה – עלות יציקת רפסודה נמוכה משמעותית מזו של רצפה המונחת על כלונסאות.
הדבר בא לידי ביטוי כשיוצקים למשטחים גדולים מאוד כמו בממבני תעשייה,
רפסודה יכולת לשאת בעומסים חריגים בצורה טובה יותר מאשר לרצפה המונחת על קלונסאות.
יחד עם זאת, זה מאוד תלוי בסוג הקרקע,
בקרקע סלעית (סלע אחיד ורציף) וחולית (חול ים) ניתן לבצע ביסוס רפסודה והעלות אכן תהיה זולה יותר,
בקרקע חרסתית קשה לי להאמין שהמהנדס קרקע יאשר זאת,
וגם אם כן- עלות החפירה, המילוי וההידוקים שיש לבצע ע"מ לקבל את חוזק הביסוס הנדרש הופכת את העניין ללא כדאי כלכלית.

אופן הביצוע של רצפת רפסודה

במקום בו יקום המבנה מבוצע מילוי והידוק של מצעים בעלי חומר גרנולרי ועל גבם נוצקת רצפה מבטון מלא.
רצפה נשענת על מצע המילוי ומאפשרת עמידה בעומסים חריגים. ביסוס ע”ג רפסודה אידאלי כשמרכיב החול בקרקע גבוה.
לאחר שמהדקים את האדמה בעזרת שכבת מצע.
מניחים רשת תחתונה המוגבהת ב 2-3 ס”מ מהמצע.
רשת זו תעמוד במירב מאמצי המתיחה של הרצפה ועל כן יש לעשות שימוש ברשת מחומר עבה.
רשת עליונה תונח קרוב לחלק העליון של הרצפה וניתן לעשותה מחומר דק יותר – 8-6 מ”מ למשל.

איזה שיטה זולה יותר לביסוס הקרקע?

רצפת רפסודה היא השיטה בה העלויות נמוכות יותר מכלונסאות.
בשל המבנה הפשוט של רצפת הרפסודה,
ניתן לחסוך בה גם ע”י שימוש בבטון מסוג ב-20 במקום סוגים יקרים יותר וכן שימוש ברשת עליונה מחומר דק.
כל אלה, כמובן בהנחה שהעבודה נעשית בדיוק התאם לדרישות התקן,
היסודות יספקו חוזק ויציבות הנדרשים בתקן ישראלי 413.
בשנים האחרונות התפתח תחום הגיאוטכניקה באופן משמעותי,
כך שנהיה חלק אינטגרלי מתהליך הבנייה.
הסיבה לכך היא בעיקר משום שחקירת שדה היא מרכיב חשוב בקביעת שיטת הביצוע של המבנה.
אנליזה של ממצאי חקירת השדה מצביעה על מספר מסקנות,
ומסקנות אלה מגדירות את ההיבטים שיש לשים לב אליהם בתכנון של הפרוייקט.
אפיון הקרקע מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה פשוטות (תכולת רטיבות, גבול פלסטיות וכו`)
ובדיקות מתקדמות (קונסולידציה, גזירה מרחבית וכו`).

יתרה מזאת, התוצאות הנאספות משפיעות באופן חד על כל שלבי הביצוע ובסופו של דבר משך הפרוייקט,
למשל הצורך בתכנון מבנה תמיכה זמני מוסיף מספר פעילויות הנגזרות משיטת התמיכה הנדרשת;
או בעיית מי תהום שדורשת תהליך השפלת מים, וכיו"ב.

סוגי שכבות ביסוס ביסודות הבית:

בחלוקה גסה, ניתן לחלק את שכבות הביסוס ל- 2 סוגים: קרקע וסלע.

את שכבות הביסוס מסוג קרקע אפשר לחלק שוב באופן גס ל- 2 קבוצות:
קרקעות תופחות וקרקעות לא תופחות

בקבוצת הקרקעות התופחות אפשר לכלול קרקעות כמו חרסית (מכונה “אדמה שחורה” בפי החקלאים),
חרסית חולית (“חמרה”), טין ושילוב של השלושה (“נזאז”).
בקבוצת הקרקעות הלא תופחות אפשר לכלול חול ותערובות טבעיות של חול וקרקעות תופחות אחרות, כאשר החול מהווה את עיקר התערובת.
גם את שכבות הביסוס מסוג סלע אפשר לחלק באופן גס ל- 2 קבוצות:
סלע רך וסלע קשה

בקבוצת הסלעים הרכים אפשר לכלול סלעים כמו קירטון, חוואר, כורכר, טוף וכו’.
בקבוצת הסלעים הקשים אפשר לכלול גיר, דולומיט, בזלת, גרניט וכו’.

סוגי יסודות

יסוד בודד – יסוד הנמצא תחת עמודי שלד הבניין ומהווה למעשה פלטת בטון המפזרת את המשקל על גבי הקרקע.
עיקרון שיטה זו הוא להגיע להתאמה בין כושר נשיאת הקרקע שתחת שטח היסוד לבין העומס המחושב על העמוד שאותו הוא תומך.

יסוד עובר –  היסוד העובר מפזר את המשקל על הקרקע בדומה ליסוד בודד,
אך בשונה מיסוד בודד, למעשה מדובר ביסוד המשכי הנמשך לכל אורך קירות המבנה.

יסוד רפסודה – משטח בטון גדול (דוברה) אשר נבנה לרוב כיסוד לבניינים רבי-קומות אך גם למבנים אחרים כאשר סוג הקרקע מאפשר.

הרפסודה מפזרת את משקל הבניין על פני כל שטח הקרקע שתחת המבנה על מנת ליצור פיזור עומסים נמוך ואחיד הקרקע.
כלונסאות – יסוד בצורת גליל החודר אל עומק האדמה ומעביר את עומסי הבניין הנשענים עליו אל שכבות הקרקע העמוקות.
חשוב שבתחילת העבודה ייפגשו מזמין העבודה, המהנדס והאדריכל על מנת להגדיר את הדרישות ולתאם ציפיות.
ישנם מספר שיקולים הן מבחינת עומסים והן מבחינות נוספות. כאן המהנדס הוא המוביל כיוון שבד”כ,
חשיבות הצד הארכיטקטוני נדחקת הצידה אל מול נושא העלויות וקושי הביצוע.

חשוב שבתחילת העבודה ייפגשו מזמין העבודה, המהנדס והאדריכל על מנת להגדיר את הדרישות ולתאם ציפיות.
ישנם מספר שיקולים הן מבחינת עומסים והן מבחינות נוספות. כאן המהנדס הוא המוביל כיוון שבד”כ,
חשיבות הצד הארכיטקטוני נדחקת הצידה אל מול נושא העלויות וקושי הביצוע.

נספח: בחירת סוג היסודות לבית – רפסודה או כלונסאות?

בעת תכנון הבנייה, אחת ההחלטות החשובות היא בחירת סוג היסודות. שני הסוגים הנפוצים הם רפסודה וכלונסאות. הנה השוואה ביניהם:

יסודות רפסודה:

• מהות: משטח בטון שטוח ורציף המונח על פני הקרקע.
• יתרונות:
  • מתאים לקרקעות חרסיתיות או בעייתיות
  • מפזר את עומס המבנה באופן אחיד
  • מונע שקיעות דיפרנציאליות
  • מאפשר בניית מרתף בקלות יחסית
• חסרונות:
  • עלות גבוהה יותר
  • דורש חפירה נרחבת
  • זמן ביצוע ארוך יותר

יסודות כלונסאות:

• מהות: עמודי בטון חלולים המוחדרים עמוק לקרקע.
• יתרונות:
  • חסכוני יותר בבטון
  • מתאים לקרקעות סלעיות או יציבות
  • מאפשר בנייה בשטחים משופעים
  • זמן ביצוע קצר יחסית
• חסרונות:
  • פחות יציב בקרקעות חרסיתיות
  • עלול לגרום לסדקים במבנה בקרקעות לא יציבות
  • קושי בבניית מרתף

גורמים לבחירה:

1. סוג הקרקע: יש לבצע בדיקת קרקע מקצועית לפני ההחלטה.
2. גודל ומשקל המבנה: בתים גדולים או רבי קומות עשויים להצריך רפסודה.
3. תנאי השטח: שיפועים או מגבלות גישה משפיעים על הבחירה.
4. תקציב: יש לשקול את העלות הכוללת, כולל חפירה וחומרים.
5. תכנון עתידי: אם מתוכנן מרתף, רפסודה עשויה להיות עדיפה.

חשוב להתייעץ עם מהנדס קונסטרוקציה ולבצע בדיקות קרקע מקיפות לפני קבלת ההחלטה הסופית.
הבחירה הנכונה תבטיח את יציבות הבית לאורך שנים ותמנע בעיות עתידיות.