ניתוח נדל״ני עדכני

מכרז רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לבניית 244 יחידות דיור במתחם בית אשל בבאר שבע הסתיים השבוע ללא הצעות. אף יזם לא ניגש למכרז, למרות שמדובר בקרקע הסמוכה לשכונת הפארק, אחת השכונות החדשות והבולטות בעיר.

זהו לא מכרז שנכשל ביום אחד. ההליך פורסם לראשונה לפני כשבעה חודשים, נדחה מספר פעמים, החל כמכרז במסלול מחיר מטרה, ובהמשך שונה למכרז רגיל. גם לאחר השינוי הזה, שאמור היה לתת ליזמים גמישות גדולה יותר, השוק נשאר בחוץ.

המשמעות ברורה: היזמים לא השתכנעו שהמספרים עובדים.

תוכנית בית אשל אושרה לפני כשלוש שנים. היא מתוכננת ממערב לשכונת פארק הנחל, ומצפון לנחל באר שבע ולאתר הלאומי בית אשל.

התוכנית הכוללת מציעה הקמת שכונת מגורים חדשה עם 1,288 יחידות דיור, מתוכן 300 יחידות לדיור מיוחד. המכרז שנכשל כעת הוא שלב ראשון ומשמעותי בתוכה, שכלל שלושה מתחמים לבניית 244 דירות.

המכרז כלל שלושה מתחמים:

המתחם הראשון יועד ל-96 יחידות דיור בשטח של כ-8.6 דונם. מחיר המינימום לקרקע עמד על כ-206 אלף שקל, אך הוצאות הפיתוח והתשתיות עמדו על כ-28.1 מיליון שקל, לצד ערבות של כ-2.8 מיליון שקל.

המתחם השני יועד ל-104 יחידות דיור. מחיר המינימום עמד על כ-225 אלף שקל, אך הוצאות הפיתוח הגיעו לכ-41.9 מיליון שקל, עם ערבות של כ-4.19 מיליון שקל.

המתחם השלישי יועד ל-44 יחידות דיור. מחיר המינימום עמד על כ-94 אלף שקל, לצד הוצאות פיתוח של כ-15.8 מיליון שקל וערבות של כ-1.58 מיליון שקל.

כלומר, מחיר הקרקע עצמו לא היה בהכרח הבעיה המרכזית. הסיפור הגדול נמצא בהוצאות הפיתוח, בעלויות המימון, בקצב המכירות הצפוי ובשאלה האם יזם יכול להרוויח בפרויקט כזה בבאר שבע של 2026.

בית אשל לא לבד: גם הרקפות לא התרוממה

כישלון המכרז בבית אשל מצטרף לאיתות נוסף משוק הקרקעות בבאר שבע: מכרזים בשכונת הרקפות, שכללו מאות יחידות דיור בבנייה נמוכה יזמית ובבנייה רוויה, נסגרו גם הם ללא הצעות.

כאשר שני שיווקים שונים בעיר מסתיימים ללא מציעים, קשה להתייחס לכך כאל תקלה נקודתית. זה כבר סימן רחב יותר לשוק שנמצא בזהירות גבוהה.

היזמים מסתכלים על באר שבע, אבל לא בכל מחיר. הם בוחנים את עלויות הפיתוח, את קצב הרישוי, את מחירי המכירה, את התחרות מול ערים אחרות בדרום ואת מצב הרוכשים. אם אין ודאות מספקת, הם מעדיפים להמתין.

שוק הדירות החדשות בעיר נמצא בתקופה מורכבת

חשוב לדייק: באר שבע לא הפכה לעיר בלי ביקוש. היא עדיין העיר המרכזית של הדרום, עם אוניברסיטה, בית חולים, מוקדי תעסוקה, תחבורה, מסחר ושכונות חדשות שממשיכות למשוך משפחות צעירות ומשפרי דיור.

אבל שוק הדירות החדשות בעיר מורכב יותר מבעבר. רוכשים זהירים יותר, המשכנתאות עדיין מכבידות, וקבלנים נדרשים לעבוד קשה יותר כדי למכור. בחלק מהפרויקטים בעיר נראים מבצעי מימון, תנאי תשלום גמישים, הטבות, שדרוגים והנחות עקיפות.

במקביל, באר שבע מתמודדת עם תחרות אזורית חזקה. נתיבות, אופקים, קריית גת, ירוחם ודימונה משווקות אלפי דירות חדשות, לעיתים במחירים נגישים יותר ובחלק מהמקרים עם הטבות מס או סיפור צמיחה אגרסיבי. מצד שני, יישובי הלוויין כמו להבים, עומר ומיתר ממשיכים למשוך אוכלוסייה חזקה שמחפשת איכות חיים וצמודי קרקע.

בתווך הזה, באר שבע צריכה להציע ליזמים ולרוכשים יתרון ברור יותר: מחיר נכון, תשתיות, רישוי יעיל, ודאות תכנונית ופרויקטים שמסוגלים להימכר בקצב סביר.

למה המעבר ממחיר מטרה למכרז רגיל לא עזר?

המכרז התחיל כמחיר מטרה, ובהמשך שונה למכרז רגיל. לכאורה, שינוי כזה אמור להקל על היזמים, משום שהוא משאיר להם גמישות גדולה יותר במחירי המכירה.

אבל גם זה לא הספיק. המשמעות היא שהבעיה אינה רק במסלול המכרז. ייתכן שהשוק רואה בעיה עמוקה יותר בתמהיל הכולל: הוצאות הפיתוח, הערבויות, עלויות הבנייה, סביבת הריבית, קצב מכירות לא ודאי ותחרות חזקה מאוד בדרום.

במילים פשוטות: יזם לא ניגש למכרז רק כי הקרקע מעניינת. הוא ניגש רק אם הוא מאמין שהפרויקט כלכלי.

הקרקע המשלימה להתחדשות עירונית נשארת בסימן שאלה

לתוכנית בית אשל יש גם קשר חשוב להתחדשות עירונית בבאר שבע. במהלך הדיונים על הפקדת התוכנית העלתה הוועדה המחוזית דרום את הצורך לבחון הקצאת קרקע משלימה לטובת פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר.

ההיגיון ברור: בבאר שבע יש שכונות ותיקות רבות שבהן קשה לקדם פינוי-בינוי בגלל חוסר כדאיות כלכלית. קרקע משלימה יכולה לאפשר ליזם לקבל זכויות נוספות במקום אחר, ובכך להפוך פרויקט התחדשות עירונית לכלכלי יותר.

אלא שכעת עולה שאלה לא פשוטה: אם הקרקע בבית אשל עצמה לא מצליחה למשוך יזמים, כיצד היא תוכל לשמש מנוף כלכלי אפקטיבי להתחדשות עירונית?

זו נקודה שצריכה להטריד גם את רמ״י, גם את משרד הבינוי והשיכון וגם את עיריית באר שבע. קרקע משלימה היא כלי חשוב, אבל רק אם היא באמת אטרקטיבית ומסוגלת לייצר ערך.

אי אפשר לשווק את באר שבע כמו את המרכז

כישלון המכרז בבית אשל, יחד עם הרקפות, הוא מסר ברור למדינה. באר שבע אינה תל אביב, פתח תקווה או בת ים. עלויות הבנייה והפיתוח אולי דומות בחלקן, אבל מחירי המכירה וקצב הביקוש שונים לגמרי.

לכן, שיווק קרקע בבאר שבע צריך להיות מותאם למציאות המקומית. ייתכן שנדרשת הפחתת עלויות פיתוח, חלוקה אחרת של המתחמים, שיווק מדורג, תנאי תשלום גמישים יותר, התאמת ערבויות או תמריצים שיקטינו את הסיכון היזמי.

פרסום חוזר של אותו מכרז באותם תנאים עלול להסתיים באותה תוצאה.

עבור באר שבע, מדובר בתמרור אזהרה. העיר רוצה להמשיך לצמוח, לחזק את שכונת הפארק, להרחיב את הפיתוח סביב נחל באר שבע ולמשוך אוכלוסייה חדשה. אבל אם יזמים לא ניגשים למכרזים, התוכניות נשארות על הנייר.

הבעיה אינה רק בית אשל. היא רחבה יותר: איך מייצרים בבאר שבע שוק דירות חדשות יציב, שמצד אחד מאפשר ליזמים להרוויח, ומצד שני מציע לרוכשים מחיר ותנאים שמתאימים לעיר ולכוח הקנייה המקומי.

באר שבע לא צריכה עוד תוכניות מאושרות שלא מתממשות. היא צריכה מכרזים שהשוק מאמין בהם.

השוק שלח מסר, עכשיו המדינה צריכה להגיב

כישלון מכרז בית אשל אינו אומר שבאר שבע אינה אטרקטיבית. הוא כן אומר שתנאי השיווק הנוכחיים לא הספיקו כדי לשכנע יזמים להיכנס.

במצב שבו גם הרקפות לא צלחה, ושוק הדירות החדשות בעיר מתקדם בזהירות, רמ״י ומשרד הבינוי והשיכון יצטרכו לעשות התאמות. באר שבע יכולה וצריכה להמשיך להתפתח, אבל זה יקרה רק אם הקרקע תשווק בתנאים שמתאימים למציאות הכלכלית של העיר.

כרגע, המסר של היזמים חד מאוד:
הפוטנציאל קיים – אבל המספרים עדיין לא עובדים.

The post אף יזם לא ניגש: המכרז שמדליק נורה אדומה בבאר שבע appeared first on בילדאין.

1. שיווק וזכייה במגרש מול רמ״י
2. חתימה על חוזי חכירה ותשתיות – תשלומים התחייבויות
3. הוצאת היתר בנייה / שלבי רישוי
4. פיתוח תשתיות / קווי היסוד
5. ביצוע השלד – קומה תחתונה עד שלד מלא
6. גמרים, מערכות, אינסטלציה, חשמל, מיזוג, איטום וכו’
7. בדיקות, אישורים ביניים, תיקונים
8. הגשת בקשה לטופס 4 – מסמכים נדרשים
9. ביקורת שטח, תיקונים וסגירה
10. החיבור לתשתיות קבועות וכניסה למגורים
11. סיכונים, מיסוי ותובנות מנצחות

1. שיווק וזכייה במגרש מול רמ״י

פרסום המכרז ובחינת תנאי חוברת המכרז

רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) מפרסמת מכרזים להקצאת קרקע לבנייה עצמית או מגרשים למגורים –
המכרזים כוללים חוברות מפורטות עם תנאי זכייה, לוחות זמנים, הוצאות פיתוח, תנאי חוזה החכירה ותנאיו.
בתנאים ניתן למצוא מי זכאי להשתתף (תושבי ישראל, תושבים חוזרים, בעלי זכאות מיוחדת),
מחיר מינימום לקניה, הוצאות פיתוח (הפרדת תשתיות, פיתוח כבישים, חיבורים), ותנאי תשלום (הפקדת ערבות, לוח תשלומים).

לפני הגשת הצעות חובה לנתח היטב את החוברת – כי הרבה מהסעיפים היורדים ישפיעו לאורך הבנייה (תוספות, תנאים לפיתוח, סנקציות בשל איחור וכן הלאה).

הגשת הצעה וערבות פיננסית

עם פתיחת חלון ההגשה, המשתתף מגיש הצעה פיננסית –
כחלק מההצעה הוא מפעיל ערבות בנקאית (לרוב 5–10% מהצעתו או יותר) כבטוחה לכך שאם יזכה – יעמוד בכל התחייבויותיו.
אם המציע הזוכה יסתייג או יפסול עצמו – הערבות יכולה להישרף.

פרסום הזוכים והקצאת המגרשים

לאחר שהרשות בוחנת את ההצעות (היבט כספי, עמידה בתנאים טכניים, כשרות מציעים וכו’), היא מפרסמת את רשימת הזוכים.
הזוכים נדרשים להודיע אם הם מקבלים את הזכייה, ובתוך תקופת זמן נתונה (לרוב בהתאם לחוברת) להפקיד את תשלומי הקרקע או התחייבויות נוספות.
אם אחד זוכה מתחרט – הזכות יכולה לעבור למציע הבא, לפי הסדר.

חובת ייעוץ משפטי ומיסוי מראש

זה קריטי להסתייע בעורך דין מקרקעין ורואה חשבון מיסוי לפני כניסה למכרז – כדי לבדוק איך תשלומי הקרקע, הוצאות הפיתוח והמסים משפיעים על התזרים בפועל.

2. חוזי חכירה ותשתיות – תשלומים והתחייבויות

חוזה חכירה

לאחר קבלת זכייה, הזוכה חותם עם רמ״י על חוזה חכירה – שם ייקבעות הזכויות לשימוש בקרקע לתקופת החכירה (לרוב 49–98 שנה),
תנאי התשלום, לוחות הזמנים לבנייה, הסנקציות על חריגה, תנאי פיתוח, זכויות תשתית וכדומה.

תשלומי פיתוח והיטלים

במסגרת חוזה החכירה מופיעים סעיפים של הוצאות פיתוח – עלות הבאת תשתיות, סלילת כבישים פנימיים, חיבורי מים, ביוב, תאורה, מדרכות וכו’.
בנוסף, ברגע שמגישים תוכנית לבניית המבנה – הרשות המקומית תדרוש היטל השבחה, אגרות בנייה, היטלי פיתוח וחיובי עזר עירוניים.
הפרדה חשובה: הוצאות פיתוח מול היטל השבחה – הוצאות פיתוח נגבות ליישום התשתיות וניתנות לרמ״י או לגורם מפתח; היטל השבחה מוטל על בעל הקרקע כאשר מוגש שינוי תב”ע או פרויקט שמגדיל זכויות הבנייה.

התחייבויות נוספות וערבויות

בדרך כלל, החוזה ידרש מהזוכה להפקיד ערבויות בנקאיות או ערובות קבלות אחרות כדי לכסות ביצוע פיתוח או הצמדות ללוחות הזמנים.
הקונסטרוקטור, מהנדס פיקוח והחברות המבצעות יידרשו לחתום התחייבויות רבות להבטחת איכות, עמידה בתקן וכו’.

3. היתר בנייה ותכנון – שלבי הרישוי

שלב הגשת התכנית להיתר

לאחר החוזים מול רמ״י וסגירת התנאים הפיננסיים, על הבונה להגיש לרשות המקומית בקשה להיתר בנייה בהצמדות לתוכנית המאושרת במכרז / תב”ע.
הגשת הבקשה כוללת תוכניות אדריכליות, תוכניות נוף, תוכניות הנדסיות (קונסטרוקציה, חשמל, אינסטלציה וכו’), ומפרטים טכניים.
הרשות המקומית בודקת את הבקשה לפי הנהלים – ביקורת תכנונית, תנאים מוקדמים, פיקוח מרחבי וכו’. אם הבקשה מאושרת – יינתן היתר בנייה. (ממשלת ישראל)

שינויי תב”ע ודרישות משלימות

לעיתים המכרז מחייב התאמות תכנוניות או שינויים תב”ע – כמו שינוי עומסים גגות, פתחים, חניות – שעל הבונה לבצע עוד לפני קבלת היתר.
במקרים כאלו תידרש תיקון תב”ע (תכנית מתאר חלקית או מקומית) או טיפול בוועדות תכנון.
לעיתים יידרשו תנאי מוקדם כגון הגשות סטטוטוריות, חקר קרקע, אישורי תשתיות מקדמיים ועוד.

הכנת פרטים והיתרי משנה

ברגע היתר מתקבל, הבונה מקבל רשימה של תנאים ואישורים שצריך לעמוד בהם בעת הבנייה – לדוגמה ניטור רעידות, פיקוח קרקע, טיפול במפלסי ניקוז, חיבורי תשתיות מוקדמות וכו’.

4. פיתוח תשתיות האתר

לפני יציקת יסודות יש לבצע פיתוח התשתיות הבסיסיות שיאפשרו עבודה באתר:

• עבודות עפר ופריצת דרכים פנימיות
  פתיחת דרכים לתנועה של כלי עבודה, הובלה, גישה לאתר.
• חפירות יסוד, ניקוז ותשתיות ניקוז/ביוב
  הנחת צינורות ביוב, ניקוז, מערכות ניקוז גשמים, התקנת תעלות ניקוז.
• חיבורי מים וחשמל זמניים
  הצבת עמודי חשמל זמניים, חיבורי מים זמניים לפועלים, אספקת חשמל חד־פאזי/תלת־פאזי זמני.
• תשתיות חשמל קבועות ראשוניות
  הנחת כבלים ראשיים, תשתיות הארקה, חיבורי קו חוץ (אם נדרש).
• תשתיות שטח נוספות
  גדרות האתר, גישורי זמני, מחסנים זמניים, תשתיות זמניות לבני אתר וכו’.

פיתוח זה נדרש כדי לאפשר את התחלת הבנייה הבלתי תלויה בתשתיות קבועות.

5. ביצוע השלד – מהיסודות עד השלד המלא

יציקת יסודות / קירות יסוד

שלב קריטי: מחייב שמירה קפדנית על תוכנית היסודות, פיקוח קרקע, בדיקות איכות (סמיכות הקרקע, תקלות קרקע, קרקע מוליכה).
בשלב זה מבוצעים גם בדיקות בטון, בדיקות איכות של מעבדות מוסמכות – כדי לוודא שהשלד יסכים לתכנון.

הקמת השלד

• יציקת קורות, עמודים, לבנים מבטון, קורות עליונות, תקרות – בהתאם לתוכנית הבנייה והתקן
• תיאום צפיפות זיון, כיסוי זיון, עמידה בתקן בטון ובקרת פיקוח
• התקנת משתמרים, תבניות וסידורי בטון
• בקרת יציקות: בדיקות קוביות, יציקות בדיקה, יומן יציקות, בחינת סטיות

הדרכות תלת־קומתיות / פתחים / רצפות

ביצוע פתחים, מדרגות, רצפות בטון/בלוקים, תעלות שיפור, התקנת חיפויים בסיסיים.

6. מערכות גמר – חשמל, אינסטלציה, מיזוג, איטום וכו’

אינסטלציה, ביוב ומים

הנחת קווי מים קרים/חמים, קווי ביוב, צינורות ניקוז פנימיים, התקנת התקני ספקים, בדיקות לחץ, איטום שרותים, איטום מרתפים (אם יש).

חשמל ותשתיות חשמל פנימיות

תכנון חשמל פנימי, מיקומי קופסאות, חיבורי נקודות, התקנת שקעים, בתים חכמים, תשתיות תקשורת (כבלים, פיבר).
התקנת לוחות משנה, הגנות, הארקה פנימית, בקרות מבוקרות.

מיזוג אוויר / קירור / מיזוג מרכזי

הנחת תעלות אוויר, יחידות חוץ/פנים, מערכות קירור, דודי חימום, מערכות VRF וכו’.

איטום חיצוני וגג

ביצוע מערכות איטום גגות, מרפסות ודוכנים, התקנת מרפסות וחיפויים, חיפוי קירות חיצוניים, בידוד תרמי ואקוסטי.

גמרים וחיפויים פנימיים

חיפוי קירות פנים, צבע, ריצוף, דלתות, חלונות, תריסים, מדרגות, מעקות וכו’.

מתקני שירותים נוספים

התקנת חדר אשפה, מחסנים, מערכות הנדסיות משלימות, מערכות בטיחות, מערכות הנגשה, מעליות (אם יש).

7. בדיקות, אישורים ביניים וטיוב

במהלך הבנייה מתבצעות בדיקות ותשלימים חייבים:

• בדיקות בטון בכל יציקה
• בדיקות מדידות של מיקום קירות, עמודים, מרחקים (מדידות של מודד מוסמך)
• בדיקות איטום בגגות ומרתפים
• בדיקות מערכות אינסטלציה, לחץ מים, ניקוז
• בדיקות מערכות חשמל (התאמה לעומס, הארקה)
• בדיקות מערכות מיזוג
• בדיקות לממ״ד (אטימות)
• תיקונים על פי ממצאים – תיקון סדקים, הגדלות של מי ברגים, חריגות מידות
• תיעוד מלא של תהליך הבנייה (יומני עבודה, דוחות בדיקה וכו’).

בנוסף, לעיתים הוועדה המקומית או פיקוח העיר דורשים ביצוע ביקורות ביניים ושלבי בדיקה לפני מעבר לשלב הבא.

8. הגשת בקשה לטופס 4 – מסמכים נדרשים

כשכל העבודות מושלמות, מתחילים בהכנת בקשה לטופס 4.
בנקודת הזמן הזו חשוב שכל התשתיות, מערכות, הבנייה והמסמכים יהיו מוכנים.

מסמכים עיקריים להצטרף לבקשה לטופס 4 כולל:

• טופס הבקשה – מועבר לוועדה המקומית (בהוגשות בקשה לאכלוס)
• אישור מהנדס קונסטרוקציה / איטום / שלד / תוכניות בפועל שמאשרות תיאום בין התוכנית המאושרת לבין הבנייה בפועל
• מדידות סופיות של מודד מוסמך (תאימות למגרש, גבולות, חלקה וכו’)
• אישורים של מערכות:
  • חשמל – אישור מחברת החשמל שהמבנה מוכן לחיבור קבוע
  • מים וביוב – אישור מתאגיד המים שאין חובות, שהמערכות בוצעו כנדרש
  • כיבוי אש – אם נדרש
  • גז – אם קיים
  • אחזקה מבנים זמניים – אישור שהושמדו מבנים זמניים לאחר סיום העבודה
• בדיקות ממעבדה – דוחות בדיקות בטון, בדיקות עמידות איטום, בדיקות מדידות
• תיעוד הכולל: יומני עבודה, שוברי תשלום, תיעוד מחלפים ותיקונים
• אישור מהרשות המקומית כי אין חובות, שאגרות והיטלים שולמו
• לעיתים מפת תמורה, נסחי טאבו עדכניים

לאחר הגשת הבקשה עם כל המסמכים, הוועדה המקומית תבחן את הבקשה ותזמין מפקח שטח לבדוק את ההתאמה בפועל.

9. ביקורת שטח, תיקונים וסגירה

בשלב זה מועבר נציג של הרשות המקומית (מפקח בנייה מטעם הוועדה המקומית) לקיים ביקורת שטח. הביקורת כוללת:

• בדיקה שמשתמע מבנייה המאושרת אכן בוצעה
• בדיקת מערכות / צריכה / פונקציונליות
• בדיקת תקינות חיבורים ותשתיות
• בדיקת איטום, סדקים, צבע, מרפסות וכו’
• בדיקה של מערכות כיבוי אש / גישה / נתיבי מילוט אם נדרש

אם נמצאו ליקויים – הם מדווחים לבעל ההיתר / הקבלן עם רשימת תיקונים נדרשים.
יש להסירם ולבצע תיקונים, ואז לקיים בדיקה חוזרת. לאחר שהמפקח יקבע שהכל תקין – הוועדה מנפיקה את טופס 4.

10. החיבור לתשתיות קבועות וכניסה למגורים

כאשר טופס 4 מונפק:

• מתחילה הגישה לחיבור קבוע במערכות: חשמל קבוע, מים קבועים, ביוב, גז, תקשורת
• מבוצעות בדיקות סופיות של מערכות לאחר חיבור
• במקרים של בניין דירות – דירות נמסרות לדיירים
• ניתנת כניסה לגורמים – שימוש רשמי – ומתחיל השלב המשפטי של רכישת הבית

11. סיכונים קריטיים, מיסוי ותובנות מנצחות

סיכון של חריגות בנייה

אם במהלך הבנייה בוצעו שינויים שלא אושרו – לטופס 4 עלול להיפסל, או להינתן בתנאים.

מכירה לפני טופס 4

מכירת יחידות לפני קבלת טופס 4 עלולה למנוע פטורים ממס שבח, כפי שנקבע בחוק.

מיסוי מקרקעין

בתקופה שבין זכייה במכרז ועד קבלת טופס 4 – תשלומי מיסים שונים יכולים לצוץ:

• מס רכישה / מס על זכויות במקרקעין בעת רכישת הקרקע
• מס שבח על רווח במכירה עתידית של דירות
• היטל השבחה ורשות מקומית
• תשלומים לרמ״י על פיתוח ותחזוקה

תכנון מוקדם וליווי מקצועי

ככל שתבנו תוכנית זרימת תהליכים ואת לוח זמנים מפורט מראש, ותלווה את העבודה במפקח, יועץ מיסוי ויועץ משפטי – כך תקטן האפשרות להפתעות.

תיעוד קפדני לאורך כל שלב

יומן עבודה, מסמכים, דוחות מעבדה, מדידות – אין לחכות לסוף כדי לאסוף – תיעוד איכותי מציל בעת הבקשה לטופס 4.

המלצה להקמת צוות ניהול פרויקט ייעודי

בפרויקטים מורכבים – מומלץ למנות מנהל פרויקט / פרויקטור אשר ינהל את התקשורת בין כל בעלי המקצוע, יעקוב אחרי הבקשה לטופס 4, ינהל רשימת בדיקות ויעדים.

The post המדריך המלא: מהזכייה במגרש של רמ״י ועד טופס 4 – כל שלבי הבנייה והמיסוי בישראל appeared first on בילדאין.

על מנת לסיים את עסקת הרכישה של המגרש שלכם בשכונת כלניות,
מנהל מקרקעי ישראל מפנה אתכם לרישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).
המאמר מיועד לכל מי שרוכש מגרש בפעם הראשונה או שנתקל ברישום בטאבו בפעם הראשונה. 
לנוחיותכם גם צ’יק לייסט משימות לרישום מגרש בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שיקל עליכם ויסייע לסיים את ההליך במהרה.

1. ראשית יש לוודא שקיבלתם את האישור ממשרד השיכון על גמר חשבון וסיום ההתחייבויות שלכם כלפיהם.
2. בשלב הבא עם האישור הנ”ל, בצירוף שוברי התשלום החתומים של המנהל
   ות.ז אתם פונים למחלקת השיווק במנהל מקרקעי ישראל בבאר שבע
   ברח’ התקווה 4, קריית הממשלה קומה 1. חפשו בחור בשם גיל הוא יכול לסייע לכם.
   שעות הקבלה בימי שני ורביעי בין השעות 8:00-13:00  
   וביום רביעי בין 16:00-17:30 יש דרישה לנוכחות 2 בני הזוג בעת החתימות שימו לב!
3. מחלקת השיווק תיתן לכם אישור נוסף איתו תפנו למחלקת החוזים שנמצאת באותה קומה ממש דלת ממול.
4. במחלקת החוזים אתם תחתמו על 5 העתקים של חוזה המכר מול המנהל. הנציגה בשלב זה תסביר לכם על הרישום בטאבו.
   ישנו שטר מכר שאותו ימלא עו”ד. זהו קובץ אלקטרוני (ישנה דרישה לא למלא בכתב יד) ועליו יחתום העו”ד ב 5  העתקים
     שטר מכר במקרקעי ישראל (עם הערת אזהרה בדבר הגבלה על העברה לזרים)
5. לאחר שיש בידכם את שטרות המכר חתומים אתם חוזרים למנהל והם אמורים לחתום לכם עליהם ב-5 העתקים ולמסור לכם את חוזה המכר.

שימו לב!

א. אם ברצונכם לחסוך זמן ולמנוע את ההגעה למנהל מקרקעי ישראל פעמיים ניתן להגיע עם שטרות המכר חתומים ע”י העו”ד.
עליכם להגיע אליו לפני עם מספר הגוש, מספר החלקה ומספר המגרש
והעו”ד ימלא עבורכם את השטר ויחתום מראש ובכך לא תזדקקו להגיע פעמיים למנהל.
יש לקחת בחשבון תשלום סמלי לעו”ד על החתימה.

ב. לאחר שיש בידכם 5 חוזים חתומים ו 5 שטרי מכר חתומים
אתם פונים למיסוי מקרקעין ברחוב שד’ שז’ר 31 בבאר שבע ומבקשים מהם 3 אישורי מיסים לרישום בטאבו.
1. אישור על תשלום מס רכישה
2. אישור על תשלום פטור ממס שבח
3.ואישור על פטור מתשלום מס רכוש. אין צורך בתשלום אגרה.

1. בשלב הבא נותר לכם לבקש אישור עירייה לרישום בטאבו אישור על פטור מהיטל השבחה.
   בעיקרון מדובר באותו אישור אותו מבקשים מעיריית באר שבע – מחלקת הארנונה שישובים ברחוב הדסה 78 בעיר העתיקה.
   (אישור בצבע כחול) –יש צורך תשלום אגרה של 66 ₪. שעות קבלה בימים א-ה 8:30-13:00 ובשלישי גם בין 16:30-18:30.
2. במידה ולקחתם משכנתא יש צורך להמציא מסמכים בהתאם מידע נוסף בטאבו או באתר שלהם.
   בנוסף תוכלו לשאול את הבנק שבו לקחת משכנתא הם ידעו להנחות אתכם מה צריך על מנת לרשום גם את המשכנתא.
3. אם הגעתם לסעיף הזה אתם כבר ממש בסוף :).

   אז ככה אוספים את כל המסמכים והאישורים ופונים ללשכת רישום המקרקעין ב”ש (טאבו)
   רח’ התקווה 4, קריית הממשלה קומה 2 שעות קבלה 8:30-12:30 בין הימים א-ה ומגישים אותם לרישום הנכס! 
   השירות בטאבו כרוך באגרת רישום.

רשימת תיוג מסמכים לטאבו לסמן פשוט לסמן וי על מנת לא לשכוח

[ ] 5 העתקים של חוזה מכר חתומים מול מנהל מקרקעי ישראל.
[ ] 5 העתקים של שטרי מכר חתומים ע”י עו”ד וע”י מנהל מקרקעי ישראל.
[ ] 3 אישורי מיסים – פטור ממס שבח, פטור ממס רכוש, אישור תשלום מס רכישה.
[ ] אישור עירייה חתום ממחלקת הגבייה על העדר חובות ועל פטור מהיטל השבחה.
[ ] אישורי רישום משכנתא ומסמכים נלווים במידה וקיימת משכנתא על הנכס.

The post רישום בטאבו appeared first on בילדאין.