העיר שמושכת אליה אלפי תושבים, והעיר הגדולה שממשיכה לאבד אותם

נתוני ההגירה הפנימית לשבעת החודשים הראשונים של 2026 מציגים תמונה ברורה: אשקלון מובילה את הערים הקולטות עם 3,198 תושבים חדשים, שדרות מציגה את שיעור הגידול הגבוה, ומנגד ירושלים ואשדוד רושמות מאזן הגירה שלילי משמעותי

אשקלון קולטת אלפים, ירושלים מאבדת: מפת ההגירה הפנימית בישראל נחשפת

על פי הנתונים אשקלון מובילה את מאזן ההגירה הפנימית החיובית בישראל. בין ינואר ליולי 2026 הוסיפה העיר 3,198 תושבים כתוצאה ממעבר של תושבים מיישובים אחרים, נתון שמציב אותה במקום הראשון בארץ בפער משמעותי.

מנגד, ירושלים רשמה את מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר, עם ירידה של 4,357 תושבים בתקופה המקבילה. מדובר בירידה של כ-0.4% מאוכלוסיית העיר בתחילת השנה, שעמדה על כ-1.06 מיליון תושבים.

אשקלון בראש, שדרות מזנקת באחוזים

אשקלון ממשיכה לבסס את עצמה כאחת הערים הצומחות בישראל. הגידול של 3,198 תושבים בשבעת החודשים הראשונים של השנה משקף עלייה של כ-1.9% באוכלוסיית העיר.

במקום השני במאזן החיובי נמצאת שדרות, שהוסיפה 915 תושבים ורשמה גידול של כ-2.3% באוכלוסייה. מבחינת שיעור הגידול, זהו נתון משמעותי במיוחד, שממחיש את המשך התחזקות העיר גם לאחר תקופת המלחמה.

הנתונים מלמדים כי לא רק ערי המרכז מושכות אוכלוסייה. יותר משפחות בוחנות כיום מעבר לערים שבהן ניתן למצוא דירות חדשות, מחירים נגישים יותר, שכונות מתפתחות והטבות כלכליות.

ירושלים ואשדוד מאבדות תושבים

בצד השני של הטבלה נמצאת ירושלים, שמובילה את הערים המאבדות במאזן ההגירה הפנימית. אחרי ירושלים נמצאת אשדוד, שאיבדה 1,880 תושבים בתקופה שנבדקה.

הנתון הזה אינו אומר בהכרח שהערים מצטמקות בסך הכול, משום שיש גם ריבוי טבעי ועלייה מחו״ל. אבל הוא כן מצביע על מגמה חשובה: כאשר בוחנים מעבר בין יישובים בתוך ישראל, יותר תושבים יוצאים מירושלים ואשדוד מאשר נכנסים אליהן.

במקרה של ירושלים, הסיבות עשויות לכלול מחירי דיור גבוהים, מחסור בדירות מתאימות למשפחות צעירות, עומסי תחבורה ורצון של תושבים לעבור לערים סמוכות או זולות יותר. באשדוד, ייתכן שהגורמים קשורים למחירי הדיור, לצפיפות ולתחרות מול ערים דרומיות שמציעות שכונות חדשות במחירים נגישים יותר.

מה מושך תושבים לאשקלון?

העלייה באשקלון אינה מקרית. העיר נהנית בשנים האחרונות מבנייה רחבה, שכונות חדשות, פיתוח תשתיות, קרבה יחסית למרכז ולדרום, חוף ים ומחירי דיור שנחשבים עדיין נוחים יותר ביחס לערי המרכז.

גם הטבת המס שאושרה לאשקלון מחזקת את כדאיות המגורים בעיר. לפי פרסום עיריית אשקלון, ההטבה עומדת על 7% זיכוי במס הכנסה עד תקרת הכנסה שנתית של 146,640 שקל, והיא ניתנת רטרואקטיבית מחודש ינואר 2026 למי שעומדים בתנאים.

כאשר מחברים בין דירות חדשות, מחירים נגישים יותר, הטבת מס ותשתיות מתפתחות, מתקבלת נוסחה שמסבירה מדוע משפחות רבות בוחרות לעבור לעיר.

שדרות שולחת מסר של חזרה וצמיחה

הנתון של שדרות בולט במיוחד על רקע המציאות הביטחונית של השנים האחרונות. העיר, שנפגעה קשות ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה, מצליחה למשוך תושבים חדשים ולהציג גידול חיובי.

הסיבה לכך קשורה לא רק למחירים. שדרות נהנית מהשקעה ממשלתית, מתוכניות פיתוח, משכונות חדשות ומהתחדשות עירונית ותשתיתית שמנסה לחזק את הנגב המערבי.

עבור המדינה, זהו נתון בעל משמעות לאומית: המשך הגעת תושבים לשדרות ולנגב המערבי משקף אמון באזור, גם בתקופה שבה הביטחון האישי והקהילתי הפך לשיקול מרכזי בהחלטות מגורים.

לא רק דירות: תעסוקה, תחבורה והטבות

הגירה פנימית אינה נקבעת רק לפי מחיר הדירה. משפחה שעוזבת עיר אחת ועוברת לאחרת בודקת גם תעסוקה, חינוך, תחבורה, שירותים עירוניים, קהילה והטבות כלכליות.

לכן, ערים שמצליחות לשלב בין בנייה חדשה לבין איכות חיים, נגישות תחבורתית והטבות מס זוכות ליתרון.

גם נוף הגליל, לדוגמה, קיבלה בשנת 2026 הטבת מס משמעותית בשיעור של 12%, לפי פרסום העירייה. הטבות כאלה הופכות לחלק מהשיקול הכלכלי של משפחות ששוקלות מעבר לפריפריה או לערים מתחדשות.

המשמעות לשוק הדיור

הנתונים מצביעים על שינוי עומק בשוק המגורים. במשך שנים, מרכז הארץ הוביל את הביקושים כמעט ללא תחרות. כיום, מחירי הדיור, הריבית, עלויות המחיה וההטבות בפריפריה גורמים למשפחות לבחון חלופות.

אשקלון, שדרות, אופקים, בית שמש, באר יעקב ועפולה הן דוגמאות לערים שבהן פיתוח שכונות חדשות יכול למשוך אוכלוסייה. מנגד, ערים גדולות ויקרות יותר עלולות לאבד תושבים כאשר הן לא מצליחות לספק מספיק דירות במחיר נגיש.

המסר לרשויות המקומיות ברור: מי שרוצה למשוך תושבים צריך להציע לא רק דירות, אלא סביבת חיים מלאה.

עבור הדרום, הנתונים חשובים במיוחד. אשקלון ושדרות מובילות את צד הצמיחה, והדבר מחזק את מעמדן כערים שמושכות משפחות חדשות.

המשמעות האזורית רחבה יותר. אם ערי הדרום ימשיכו להציע דירות חדשות, תשתיות, חינוך, תחבורה והטבות מס, הן יוכלו להפוך לחלופה אמיתית עבור משפחות שמתקשות לרכוש דירה במרכז.

עם זאת, הצמיחה הזו מחייבת גם אחריות. גידול אוכלוסייה מהיר דורש בתי ספר, גני ילדים, כבישים, תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, שטחים ירוקים ותעסוקה. בלי תשתיות מתאימות, ההצלחה עלולה להפוך לעומס.

ההגירה הפנימית בישראל

איזו עיר מובילה במאזן ההגירה החיובית ב-2026?
אשקלון מובילה עם תוספת של 3,198 תושבים בשבעת החודשים הראשונים של 2026.

איזו עיר מובילה במאזן ההגירה השלילי?
ירושלים מובילה את המאזן השלילי עם ירידה של 4,357 תושבים כתוצאה מהגירה פנימית.

מה הנתון הבולט לגבי שדרות?
שדרות הוסיפה 915 תושבים ורשמה גידול של כ-2.3% באוכלוסייה, שיעור גבוה במיוחד ביחס לגודל העיר.

כמה תושבים איבדה אשדוד?
אשדוד רשמה מאזן הגירה פנימית שלילי של 1,880 תושבים.

למה אנשים עוברים לערים כמו אשקלון ושדרות?
הסיבות כוללות בנייה חדשה, מחירי דיור נגישים יותר, שכונות חדשות, הטבות מס, תשתיות מתפתחות ואיכות חיים.

האם הגירה שלילית אומרת שהעיר מצטמקת?
לא בהכרח. עיר יכולה לאבד תושבים בהגירה פנימית, אך עדיין לגדול בזכות ריבוי טבעי או עלייה מחו״ל.

מה המשמעות לרשויות המקומיות?
רשויות שרוצות למשוך תושבים צריכות להשקיע לא רק בדיור, אלא גם בתחבורה, חינוך, תעסוקה ושירותים עירוניים.

השורה התחתונה: הישראלים מצביעים ברגליים

נתוני ההגירה הפנימית של 2026 מציגים תמונה ברורה: הישראלים מחפשים דירה, אבל לא רק דירה. הם מחפשים מחיר נגיש, עתיד כלכלי, איכות חיים, קהילה ותשתיות.

אשקלון ושדרות נהנות מהמגמה הזו ומצליחות למשוך תושבים. ירושלים ואשדוד, לעומת זאת, מתמודדות עם יציאה של תושבים לערים אחרות.

עבור שוק הנדל״ן, זו נורת איתות חשובה. הביקוש כבר לא מתרכז רק במרכז. ערים שיודעות להציע שילוב נכון של דיור, תשתיות והטבות יכולות להפוך למוקדי משיכה חדשים.

בסוף, ההגירה הפנימית מספרת את מה שהרוכשים והשוכרים מרגישים בשטח: מי שלא מצליח למצוא בית במחיר שמתאים לו בעיר אחת, יחפש אותו בעיר אחרת.