מהפכת הבינה המלאכותית בבנייה בישראל: מתכנון ועד מגורים חכמים

כיצד הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את האופן שבו אנו בונים ומעצבים את בתינו בארץ

בלב ליבה של תל אביב, עיר ההייטק הישראלית, מתחוללת מהפכה שקטה. לא עם פטישים ומסמרים, אלא עם אלגוריתמים ורשתות נוירונים. השנה היא 2024,
והבינה המלאכותית חדרה בשקט לכל היבט של בניית בתים ועיצובם בישראל, משנה את התעשייה בדרכים שפעם היו בגדר מדע בדיוני.

שרה כהן, אדריכלית ותיקה  עם ניסיון של למעלה משני עשורים, עומדת בסטודיו ההייטק שלה בחיפה, מוקפת בתצוגות הולוגרמיות של הפרויקט האחרון שלה.
"לפני עשר שנים זה היה לוקח לצוות שלי חודשים," היא אומרת, מחווה לעבר מודל תלת-ממדי מורכב של בית חכם ובר-קיימא המתוכנן לאקלים הים תיכוני של ישראל.
"עכשיו, עם בינה מלאכותית, אנחנו יכולים לעבור על אלפי עיצובים תוך שעות ספורות."

תמונה זו הופכת לנפוצה יותר ויותר ברחבי הארץ ככל שטכנולוגיות בינה מלאכותית מבשילות ומוצאות את מקומן בתעשיית הבנייה הישראלית, שבאופן מסורתי הייתה איטית לשינויים.
השנה האחרונה ראתה האצה חסרת תקדים באימוץ בינה מלאכותית,
מונעת על ידי התקדמות בלמידת מכונה והצורך הדחוף ביעילות בעולם המתמודד עם אילוצי משאבים ושינויי אקלים.

המסע של הבינה המלאכותית בבניית בתים ועיצובם בישראל היה לא פחות ממדהים.
הוא החל עם כלי תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) פשוטים בשנות ה-80, התפתח למידול מידע בניין (BIM) בתחילת שנות ה-2000,
וכעת פרח למערכות בינה מלאכותית מלאות המסוגלות לא רק לסייע, אלא להשתתף באופן פעיל בתהליך היצירתי.

אחת החלוצות בתחום זה היא חברת "חכמת הבית" הישראלית, שתוכנת העיצוב הגנרטיבית שלה דוחפת את גבולות האפשרי באדריכלות.
"הבינה המלאכותית שלנו לא רק מציירת קווים; היא חושבת על חלל, אור, יעילות אנרגטית,
ואפילו על ההשפעה הפסיכולוגית של העיצוב על הדיירים," מסבירה ד"ר מאיה לוי, חוקרת ראשית במחלקת הבינה המלאכותית של החברה.

אבל זה לא רק עניין של עיצוב. באתרי בנייה ברחבי הארץ, מרמת הגולן ועד אילת,
רובוטים מונעי בינה מלאכותית עובדים לצד צוותים אנושיים, מטפלים במשימות מסוכנות ומשפרים דיוק.
בפרויקט מגדל יוקרה בנתניה, רובוט שפותח על ידי חברת הסטארט-אפ הישראלית "רובוטיקס בנייה" מניח בזהירות לבנים,
מונחה על ידי בינה מלאכותית המבטיחה יישור מושלם וחלוקת טיט אופטימלית.

"זה כמו לעבוד עם בנאי אומן עם יכולות על-אנושיות," מעיר קובי סהר, מנהל הפורטל.
"לעולם לא מתעייף, לעולם לא טועה, ועובד גם בשרב הכי כבד."

ההשפעה של הבינה המלאכותית מתרחבת הרבה מעבר לשלב הבנייה.

בבתים גמורים ברחבי ישראל, הבינה המלאכותית הופכת למשרת בלתי נראה, מנהלת מערכות אנרגיה,
חוזה צרכי תחזוקה, ואפילו מתאימה את חללי המגורים למצבי הרוח והעדפות של הדיירים.

אמילי כהן, בעלת בית בהרצליה פיתוח, מתפעלת מביתה המנוהל על ידי בינה מלאכותית.
"זה כאילו הבית יודע מה אני צריכה לפני שאני יודעת," היא אומרת. "בימי שרב, הוא מתאים אוטומטית את ההצללה והקירור.
הוא אפילו הזכיר לי להשקות את הצמחים שלי לפני החופשה האחרונה!"

רמת אינטגרציה זו הובילה לחסכון משמעותי באנרגיה.

על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון התקנים הישראלי,
בתים המנוהלים על ידי בינה מלאכותית רואים ירידה ממוצעת של 35% בצריכת האנרגיה בהשוואה לבתים מסורתיים,
נתון מרשים במיוחד בהתחשב באקלים החם של ישראל.

עם זאת, מהפכת הבינה המלאכותית בבניית בתים ועיצובם לא הייתה ללא אתגרים.
הועלו חששות לגבי הפרטיות בנוגע לכמות המידע שבתים חכמים אלה אוספים, נושא רגיש במיוחד בישראל.
יש גם את שאלת העתקת מקומות העבודה בתעשיית הבנייה, שהיא אחד המעסיקים הגדולים במשק הישראלי.

"אנחנו לא מחליפים בני אדם; אנחנו מגבירים את היכולות שלהם," מתעקשת ד"ר לוי.
"הבינה המלאכותית מטפלת במשימות החזרתיות,
משחררת את בני האדם להתמקד ביצירתיות ופתרון בעיות. זה יוצר מקצועות חדשים ומעניינים בתחום."

כשאנו מביטים לעתיד, הפוטנציאל של הבינה המלאכותית בבניית בתים ועיצובם בישראל נראה בלתי מוגבל.
חוקרים במכון ויצמן כבר עובדים על מערכות בינה מלאכותית שיכולות לתכנן ולבנות בתים המותאמים לסביבות קיצוניות,
טכנולוגיה שעשויה להיות שימושית לא רק בנגב, אלא גם במאמצי התיישבות עתידיים בחלל.

בחזרה בסטודיו שלה בחיפה, שרה כהן מסיימת את העיצוב האחרון שלה. בתנועת יד, היא מעלה סימולציה במציאות מדומה של פנים הבית.
"זה העתיד של הבנייה בישראל," היא אומרת בחיוך.
"בתים שלא רק נבנים ומעוצבים בתבונה, אלא ממשיכים ללמוד ולהסתגל לאורך חיים שלמים של משפחה ישראלית."

ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח, דבר אחד ברור:

הבתים של המחר בישראל יהיו הרבה יותר מסתם ארבעה קירות וגג. הם יהיו חללים חיים וחושבים,
מותאמים לצרכים של החברה הישראלית המגוונת בדרכים שאנחנו רק מתחילים לדמיין. המהפכה כאן, והיא מרגישה בבית – בכל בית בישראל.