חברת מ.ג.א.ד בניין והשקעות פנתה לבית המשפט בבקשה לפתוח בהליכי פירוק ולמנות לה נאמן זמני. החברה מעסיקה 52 עובדים ופועלת ב-12 פרויקטים פעילים, לאחר שנקלעה למצוקה תזרימית חריפה על רקע המלחמה, המחסור בעובדים, התייקרות התשומות ועלויות המימון
עוד חברת בנייה ותיקה נקלעה למשבר חמור: חברת מ.ג.א.ד בניין והשקעות, שפועלת בענף הבנייה כארבעה עשורים, פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה לפתוח בהליכי חדלות פירעון במסלול פירוק ולמנות לה נאמן זמני.
לפי הבקשה שהגישה החברה, היא צברה התחייבויות בהיקף של כ-107 מיליון שקל. החברה מעסיקה כיום 52 עובדים ופועלת ב-12 פרויקטים פעילים בתל אביב, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון וערים נוספות.
החברה טוענת כי נקלעה למצוקה תזרימית חריפה בעקבות שילוב של גורמים שפגעו בענף הבנייה כולו: השלכות מלחמת חרבות ברזל, מחסור חמור בכוח אדם, עלייה במחירי תשומות הבנייה, היעדר מנגנוני הצמדה מספקים ועלויות מימון כבדות בעקבות סביבת הריבית.
107 מיליון שקל חובות
מהבקשה עולה כי סך התחייבויות החברה נאמד בכ-107 מיליון שקל.
החוב כולל כ-34.7 מיליון שקל לנושים פיננסיים, בהם בנקים ונותני אשראי. בנוסף, החברה מציינת חובות של כ-7.2 מיליון שקל לעובדים ולרשויות המס.
החלק הגדול ביותר של החוב נוגע לספקים ולקבלני משנה. לפי הבקשה, החברה חייבת להם כ-65.5 מיליון שקל.
בין הבנקים הנושים נמנה גם בנק דיסקונט, שאותו מייצג עו״ד מור נרדיה.
החברה מבקשת למנות נאמן זמני
מ.ג.א.ד בניין והשקעות ביקשה מבית המשפט למנות לה נאמן זמני. החברה מבקשת שהנאמן ישמור על נכסיה, יבחן את מצב הפרויקטים וינסה להשיא את התמורה לנושים.
החברה מדגישה כי היא מנהלת פרויקטים בשלבי ביצוע מתקדמים. לכן, מינוי נאמן עשוי להשפיע לא רק על בעלי המניות והנושים, אלא גם על עובדים, ספקים, קבלני משנה, מזמיני עבודה וגורמים נוספים הקשורים לפרויקטים הפעילים.
החברה נמצאת בבעלות מלאה של חברת האם רשמד ייזום ואחזקות, שנשלטת בחלקים שווים על ידי עאסי מורד ועאסי רשאד.
עוד סימן למשבר בענף הביצוע
קריסת חברת בנייה ותיקה כמו מ.ג.א.ד מצטרפת לגל רחב יותר של קשיים בענף הביצוע. בשנה האחרונה קבלנים רבים מתמודדים עם לחץ תזרימי, מחסור בעובדים, ריבית גבוהה ועלויות ביצוע שהשתנו במהירות.
ענף הביצוע רגיש במיוחד לשינויים כאלה. קבלן שמתחייב למחיר מסוים בתחילת פרויקט, אבל מתמודד בהמשך עם התייקרות חומרים, מחסור בכוח אדם ועיכובים, עלול למצוא את עצמו בפרויקט הפסדי.
כאשר כמה פרויקטים נפגעים במקביל, הלחץ על התזרים גדל במהירות. במקרים כאלה גם חברה ותיקה עלולה להגיע לבית המשפט.
המלחמה החריפה את המשבר
מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על אתרי הבנייה בישראל. פרויקטים רבים האטו או נעצרו, והענף איבד בתוך זמן קצר חלק גדול מכוח העבודה שעליו נשען במשך שנים.
המחסור בעובדים פגע בלוחות הזמנים, האריך פרויקטים והגדיל עלויות. במקביל, הריבית הגבוהה ייקרה את המימון, וחברות ביצוע נדרשו להחזיק פרויקטים לאורך זמן ממושך יותר.
במקרים שבהם החוזים לא כללו מנגנוני הצמדה מספקים, הקבלנים ספגו חלק מהפערים בעצמם. עבור חברות עם התחייבויות כבדות, הפער הזה הפך לסיכון קיומי.
עורכי הדין: ״עוד קורבן שגבתה המלחמה״
עורכי הדין שלי נחום ואחמד עתאמנה, שמייצגים את החברה, מסרו כי החברה נפגעה מהתנאים שנוצרו לאחר פרוץ המלחמה.
לדבריהם: ״לצערנו אנו עדים לעוד קורבן שגבתה המלחמה ושוב, חברה קבלנית נוספת יורדת למצולות. התנאים שנוצרו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הנחיתו מכה קשה על פעילות החברה. עצירת העבודות, המחסור הפתאומי והחריף בכוח אדם באתרי הבנייה והקיפאון הכללי במשק, עצרו את תנופת העבודה ומנעו מהחברה לייצר את ההכנסות הנדרשות להמשך קיומה התקין״.
עוד נמסר מטעמם כי ״הטרגדיה העסקית של החברה שהוקמה ופועלת משנת 1980 – למעלה מ-40 שנה – נבעה מנסיבות חיצוניות וכוח עליון, ולא מכשל ניהולי״.
מה עלול לקרות לפרויקטים הפעילים?
בשלב זה, גורל הפרויקטים הפעילים תלוי בהחלטות בית המשפט ובהתנהלות הנאמן, אם אכן ימונה. הנאמן יידרש לבחון את מצב כל פרויקט, את ההתחייבויות, את ההסכמים עם מזמיני העבודה ואת האפשרות להמשיך את הפעילות או להעביר חלק מהביצוע לגורמים אחרים.
במקרים של קריסת קבלן ביצוע, הסיכון אינו נעצר בחברה עצמה. קבלני משנה עלולים להישאר עם חובות פתוחים, עובדים עלולים להיפגע, ומזמיני עבודה עשויים להתמודד עם עיכובים, עלויות נוספות וחיפוש אחר קבלן חלופי.
כאשר מדובר בפרויקטים מתקדמים, בית המשפט ונאמן זמני עשויים לנסות לשמור על רציפות מסוימת כדי לצמצם נזקים. אבל כל מקרה תלוי במצב הכספי, במבנה ההסכמים וביכולת למצוא פתרון מעשי.
ענף שמחכה להתערבות
האירוע הנוכחי מחזק את הקריאות של גורמים בענף לטפל במשבר קבלני הביצוע. קבלנים טוענים כבר תקופה ארוכה כי המדינה חייבת להאיץ כניסת עובדים, לשפר מנגנוני הצמדה, לקצר תשלומים בפרויקטים ציבוריים ולהתאים חוזים למצבי חירום.
בלי קבלני ביצוע יציבים, גם פרויקטים מתוכננים היטב עלולים להיתקע. יזם יכול להחזיק קרקע, היתר וליווי בנקאי, אבל בסוף מישהו צריך לבנות את הבניין.
הקריסה של מ.ג.א.ד ממחישה עד כמה החוליה המבצעת בענף נמצאת תחת לחץ. כאשר חברה שפועלת יותר מ-40 שנה מגיעה לבית המשפט עם חובות של 107 מיליון שקל, מדובר באיתות נוסף לכך שהמשבר בענף הבנייה רחוק מסיום.
עוד קריסה שממחישה את עומק המשבר
הבקשה של מ.ג.א.ד בניין והשקעות אינה אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של חברות ביצוע וקבלנים שנקלעו למשבר מאז פרוץ המלחמה.
החברה מציגה את עצמה כקורבן של נסיבות חיצוניות: מלחמה, מחסור בעובדים, קיפאון, התייקרויות וריבית גבוהה. בית המשפט יצטרך לבחון את הבקשה, אך כבר עכשיו ברור כי המקרה הזה מציף שוב את השאלה המרכזית של ענף הבנייה: כמה חברות ביצוע עוד יקרסו לפני שהמדינה תייצר פתרון רחב יותר?
