רטיבות בקירות היא אחת הבעיות הכי מציקות ביותר בבתים פרטיים ובנייני מגורים, אך לא כל רטיבות נראית אותו הדבר. אחת התופעות הנפוצות היא עלייה קפילארית. יהודה אביב מומחה לאיתור נזילות מסביר בדיוק מהי עלייה קפילארית, איך מזהים אותה, ומה הפתרונות הכי טובים לבעיה
בכל שנה, אלפי ישראלים מוצאים את עצמם מוציאים סכומי כסף נכבדים על תיקון בעיות רטיבות בבית. לרטיבות כזו או אחרת יש מגוון גורמים, אך אחת התופעות הנפוצות ביותר היא עלייה קפילארית.
בתחילה היא מופיעה בצורה כמעט בלתי מורגשת, אך אם לא מזהים אותה בזמן ומטפלים בה כראוי, היא עלולה להפוך לבעיה משמעותית ולגרום לנזקים חמורים.
מהי בדיוק עלייה קפילארית? ובכן, זוהי תופעה טבעית שמתרחשת כאשר מים נמשכים כלפי מעלה דרך נימים מיקרוסקופיים בתוך קירות הבטון או הבלוקים. התהליך הזה נגרם בגלל נטייתם של המים להתאדות, בשעה שהם מתחילים לעלות על פני הקירות בחיפוש אחר דרך להתייבש.
הבעיה היא שבדרך הם לוקחים איתם מלחים וחומרים מהקרקע והתוצאה היא שהם יוצרים כתמים על הקירות, מקלפים את הטיח ובמקרי קיצון עלולים לפגוע במבנה כולו.
הסיבות לעלייה קפילארית בדירה בבניין משותף ובבית פרטי
“יש מספר סיבות עיקריות שגורמות לעלייה קפילארית,” מסביר יהודה אביב , מאתר נזילות מקצועי ומנוסה. “ברוב המקרים בבנייני מגורים משותפים, מדובר בכשל בצנרת. המים חודרים ממערכות הסמויות כמו צינורות מים, ביוב או מי דלוחין, שעוברים מתחת לרצפה או בתוך הקירות.
בבתים פרטיים לעומת זאת, גם איטום לקוי וגם צנרת פגומה יכולים לגרום לבעיה. לא פעם הרטיבות חודרת מהמעטפת החיצונית של הבית, בעקבות חיבור לא תקין בין הקרקע לקירות, וזה בעיקר קורה בעונת הגשמים. עוד דבר שקורה לפעמים הוא שבזמן הבנייה או שיפוץ בבית, מניחים על הקרקע חול, שומשום או חומר מילוי אחר כשהוא עדיין רטוב. אם לא מחכים עד שהוא שיתייבש לגמרי לפני שמרצפים מעליו, יכול להיווצר מצב של מים כלואים מתחת לריצוף, דבר שיכול לגרום לעלייה קפילארית מאוחר יותר”.
איך מזהים רטיבות קפילארית?
לעלייה קפילארית יש סימנים ברורים שכדאי לשים לב אליהם. למשל, הופעת כתמי רטיבות שמטפסים מהחלק התחתון של הקירות ועד לגובה של מטר אחד. שינוי בגוון הצבע, התנפחויות בטיח שמתחילים מעל לפנלים שמלווה בעובש שמופיע קרוב לרצפה. כל אלה יכולים להצביע על רטיבות קפילארית. לפעמים תרגישו אפילו קור או לחות במגע עם הקירות, וזה לא סתם או כי מזג האוויר בחוץ מעט קריר, אלא זה סימן לכך שהקיר “שותה” מים.
מה עושים כדי לפתור את הבעיה?
לפני שמתחילים לשבור קירות ולייבש אזורים רטובים, צריך קודם כל להבין מהיכן הבעיה מגיעה. “השלב הראשון הוא איתור נזילות סמויות . איתור מקור הבעיה נעשה באמצעות מכשור טכנולוגי דוגמת מצלמות טרמיות, מערכת גילוי אקוסטית, דגימת לחות במעבדה, גלאי לחות ורטיבות ממוחשב ובדיקות מתקדמות נוספות שיכולות להראות בדיוק מאיפה מגיעים המים. חשוב לזכור, מדובר בבדיקות לא פולשניות ללא שום נזק. אחרי שהמקור לבעיה נמצא, אפשר להחליט כיצד לתקן את הבעיה. כך שיהיה מדובר בתיקון צנרת ללא הרס “, יהודה אביב הוסיף והסביר.
ברוב המקרים שיש עלייה קפילארית, זה תמיד בקרבה לחדרי רחצה, או באזורים שיש בהם תשתיות של מים, כמו מרפסת שמש. כי דרך המרפסת בגלל בעיות איטום, המים יכולים לחדור אל תוך המבנה וליצור בקירות הסמוכים את העלייה הקפילרית.
איך אפשר למנוע את זה בעתיד?
“בדיקת צנרות המים היא המפתח”, מדגיש יהודה אביב. “לכן הדבר הנכון לעשות הוא לבצע בדיקה מקדימה של מערכות האינסטלציה השונות בבית”, יהודה אביב סיכם את הדברים.
נקודה חשובה נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא שברוב המקרים כשיש עלייה קפילארית, מבחינת חברות הביטוח זה לא נחשב כנזק פתאומי או חריג, לכן הן לא ממהרות לשלם על זה. אבל זה לא משנה את העובדה כי אם לא מטפלים בבעיה הזו בזמן, היא עלולה לגרום לנזק משמעותי למבנה ולבריאות הדיירים. לכן זיהוי מוקדם, בדיקות יסודיות וטיפול נכון יכולים למנוע כאבי ראש גדולים, הוצאת סכומי כסף מיותרים ושמירה על הקירות יבשים.
